ת"א 55298-11-13 אבידן נ' בל אול בע"מ ואח'

1.בפני תביעה לתשלום 101,783 ש"ח וזאת מכוח טענות התובע כי הנתבעים הפרו את הסכם השכירות שנכרת בין הצדדים ועליהם לשלם דמי שכירות, דמי שימוש ראויים ופיצוי כספי בגין נזקים נוספים שנגרמו לתובע לטענתו.

2.ביום 3.7.12 נחתם בין התובע לבין הנתבעת 1 הסכם שכירות בלתי מוגנת ובו הוסכם כי הנתבעת 1 תשכור מהתובע את החנות המצויה ברחוב בן יהודה 26, פינת רחוב המלך ג'ורג 19 בירושלים (להלן: החנות). על פי הסכם השכירות החנות הושכרה "למטרה בלעדית של בית עסק לשיווק מוצרי מזון לרבות כריכים ו/או בדומה לחנויות נוחות ולא לשום מטרה אחרת" הנתבע 2, מנהלה של הנתבעת 1 חתם כערב לכל התחייבויות הנתבעת 1 על פי הסכם השכירות.

3.על פי הסכם השכירות, השכירות היתה אמורה להיות לתקופה שמיום 1.7.12 ועד ליום 30.6.17. עוד הוסכם בין הצדדים כי שכר הדירה בגין החנות יעמוד על 15,000 ש"ח לחודש בתוספת מע"מ בשנה הראשונה ויועלה מידי שנה בהתאם להוראות סעיף 6 להסכם. בסעיף 2 (א)4 הצהירה הנתבעת 1 כי:

"ראה ובדק את תנאי הסביבה, דרכי הגישה ואת המושכר במצבו כמו שהוא כיום ועל פי תוכניות המושכר כולל את האביזרים, מתקנים, קרמיקה, תאורה, חזית, דקורציה, אינסטלציה והתוספות וכי מצאם במצב טוב ותקין לשביעות רצונו המלאה, והמתאימים למטרה למיועד המושכר וכי הוא מוותר על כל טענות, מענות וברירות שהן הנתונות לו בחוק לרבות טענת ברירה מחמת מום ו/או פגם ו/או אי התאמה ו/או אי קבלת רישיון. השוכר יהא מנוע מלטעון לכל זכויות בקשר למצב כאמור לעיל"

4.סעיף 10 להסכם עוסק באיסור ביצוע שינויים במושכר ומצוין בו:

"כי המשכיר ישא בעלות התקנת מונה מים למושכר וככל שניתן לחבר את המושכר לצנרת סילוק מי דלוחים, ישתתף המשכיר בעלות החיבור עד לסך של 2,000 ש"ח".

אין חולק כי הנתבעים לא התקינו מונה מים ולא חיברו את המושכר לצנרת.

5.מוסכם כי הנתבעת 1 שילמה לתובע את דמי השכירות בגין המושכר עד לחודש מאי 2013, ועתה היא כבר חברה לא פעילה. על כן בפסק הדין אתייחס לנתבע 2 בלבד.