ת"א 55276-12-14 חיטרוב נ' שמשילאשוילי ואח'

זוהי בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה שניתן ביום 14.6.2015, בו הצהרתי, לבקשת התובע (להלן- "המשיב"), על גבולות חלקה 90, בגוש 18148; קבעתי כי המבקש שהינו הנתבע 1 בתובענה, פלש לחלקה מצידה המזרחי; והוריתי לו להסיר את הפלישה הכוללת רעפים וקיר בטון בתוך 60 יום ממועד פסק הדין.

המבקש אינו טוען לביטול פסק הדין מחובת הצדק, ואכן אין מקום לביטול פסק הדין בעילה זו, שכן המבקש ידע על קיומו של ההליך ופנה לבית המשפט בבקשה להורות למשיב למסור לו עותק מכתב התביעה, ובהחלטתי מיום 13.4.2015 הוריתי למשיב להמציא לתיק אישור מסירה המעיד על המצאת התביעה למבקש בתוך 14 יום.

אף על פי שהונח בפניי תצהיר מוסר המעיד על המצאת התובענה למבקש כבר ביום 21.5.2015, ניתנה על ידי למבקש בהחלטתי מיום 21.4.2015 ארכה נוספת להגשת כתב הגנה עד ליום 21.5.2015. החלטתי זו הומצאה למבקש אך ביום 15.5.2015, ואולם לא הוגשו על ידי המבקש כתב הגנה או בקשה להארכת מועד ולכן ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 14.6.2015.

ואולם, המבקש עותר לביטול פסק הדין גם מכח שיקול דעתו של בית המשפט, בציינו כי המבקש ורעייתו הם זוג פנסיונרים בני למעלה משבעים שנה, שאינם בקו הבריאות, ובנוסף הינם מעוטי יכולת כלכלית ונתמכים בקצבאות המוסד לביטוח לאומי.

נטען כי המבקש אושפז בבית החולים "כרמל" מיום 29.3.15 ועד ליום 3.4.15, ולאחר מכן אושפז בשנית מיום 4.4.2015 ועד ליום 8.4.2015, וביום 20.4.2015 נבדק במרפאה נוירולוגית. רעייתו של המבקש אושפזה בבית החולים "גליל מערבי" מיום 3.3.14 ועד ליום 15.5.14, ומיום 22.1.15 ועד ליום 3.2.15 וגם לאחרונה, והמבקש שהה לצידה בשל היותה חולה סיעודית.

המבקש טוען כי פנה, באמצעות בנו, לשם איתור עורך דין שייצגו. ואולם, מששכר הטרחה שנדרש היה גבוה מידי, לא יכלו לעמוד בשכר הטרחה המבוקש. המבקש פנה, באמצעות בנו, גם לעמותת "שכר מצווה", ואף לאגף לסיוע משפטי, אך בשל עומס ועיכובים באגף הסיוע המשפטי, לא תם הטיפול בעניינו עד סוף חודש יוני 2015, ומשניתן פסק הדין, נוכח בנו של המבקש לראות כי הדבר מחייב התגייסות משפחתית ופעל לשם העמדת ייצוג למבקש.

לעניין סיכויי ההצלחה של המבקש, טען המבקש כי פנה לקבלת חוות דעת שמאית, וטען כי המשיב הסתיר מעיניו של בית המשפט את פסק דינו של בית המשפט השלום בעכו במסגרת ת"א 9970-06-10 בו נדחתה תביעתו של המשיב לסילוק יד של המבקש.

דיון והכרעה:

בבוא בית המשפט לדון על פי שיקול דעתו אם לבטל את פסק הדין, עליו לבחון את הטעם למחדלו של המבקש, אם נבע מזלזול בבית המשפט או שקיים נימוק ראוי לכך, וכן את סיכויי הגנתו/תביעתו של המבקש, כאשר הטעם השני הוא הטעם העיקרי. ראו: רע"א 2694/92 אינג' פבר נ' הסוכנות היהודית לא"י (פורסם בנבו, 5.8.1992); ע"א 1205/03 א.ש. בוני הכפר בניה ופיתוח בע"מ נ' קמיל (פורסם בנבו, 13.1.2005); וכן: רע"א 7934/06 אבו קנדיל נ' עין הנצי"ב בקבוצת הפועל המזרחי להתיישבות שיתופית בע"מ (פורסם בנבו, 18.4.2007).