ת"א 55167-02-14 הרשקוביץ נ' לוי

1.עניינה של החלטה זו בבקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף.

רקע

2.ביום 26.2.14 הגיש התובע תביעה כספית נגד הנתבע, על סך 973,000 ₪.

בכתב התביעה נטען, כי במועדים הרלוונטיים היה התובע קבלן לביצוע עבודות בניין. בסעיף 7 לכתב התביעה נטען, כי בראשית שנת 2006 (תאריך מדוייק לא ננקב) פנה הנתבע לתובע, וביקש ממנו לבחון אפשרות לבניית דירת מגורים השייכת לו, ואשר היתה אותה עת בתהליך בניה. נטען כי הקשר בין הצדדים נוצר באמצעות עו"ד אלעד לרון, ששימש כמעין מתווך על פי המתואר בכתב התביעה. נטען כי הצדדים הגיעו להסכמות בעל פה (לא צויין מתי), לפיו התובע יבצע עבודות בניה מסויימות, בתמורה לסכום של 330,000 ₪ ומע"מ. על פי הנטען בכתב התביעה, בתחילת ביצוע העבודות (מועד מדוייק לא ננקב) שילם הנתבע לתובע סך של 30,000 ₪ על חשבון התמורה בגין ביצוע העבודות. בהמשך נטען כי "כעבור זמן מה" (שוב, מועד מדוייק לא צויין), סוכם על הרחבת היקף עבודות הבניה שהתובע אמור לבצע, וזאת כנגד סך של 850,000 ₪ ומע"מ. התובע טען כי הוא ביצע את העבודות, ואף ביצע שינויים בהתאם לדרישות הנתבע. בשלב מסויים ביקש התובע לעצור את עבודות הבניה, לאחר שראה כי התובע אינו עומד בתשלומים, אך נטען כי עו"ד לרון שכנע אותו להמשיך, תוך שהוא ערב לכך שהתובע יקבל את המגיע לו. לאור האמור, כך נטען, השלים התובע 90% מהעבודות אותם היה אמור לבצע. בשלב זה ביקש התובע מעו"ד לרון לדאוג לכך שהתובע יקבל את המגיע לו, אך הלה התנער מהבטחותיו, ואף "הרהיב עוז" עת תלה על דלת בית מגורים תחשיב בכתב יד, בו מפורטים סכומים שלשיטת עו"ד לרון מגיעים לתובע (נספח "ב" לכתב התביעה). בדף זה, כך נטען, הוצע שהנתבע ישלם 75,000 ₪ בתוך 30 ימים, ולאחר מכן 50,000 ₪ למשך כמה שנים. משסירב התובע לביצוע תשלומים בהתאם למפורט בדף החישוב האמור, משך עו"ד לרון את ידיו מהעניין. לטענת התובע, הנתבע נותר חייב לו 850,000 ₪ ומע"מ, בניכוי הסך של 30,000 ₪ ששולם ע"י הנתבע, וזאת מכוח התחייבויותיו החוזיות של הנתבע, ומכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

3.להשלמת התמונה יצויין, כי בגין החוב הכספי נשוא הליך זה הגיש התובע בחודש נובמבר 2011 תביעה בבית משפט השלום בחיפה (ת"א 56430-11-11).

ביום 4.3.12 נמחקה תביעה זו, לאחר שהתובע לא המציא לביהמ"ש פרטים במסגרת בקשה לפטור מתשלום אגרה. במסגרת אותה החלטה צויין, כי כתב התביעה אינו מגלה עילה, הן ביחס ליריבות (שכן ביהמ"ש שם סבר שההתקשרות נשוא התביעה היתה עם תאגיד ולא עם התובע), והן ביחס לסכום התביעה (אותו כינה ביהמ"ש "פנטסטי").

ביום 17.1.14 הגיש התובע בקשה "להחייאת הליך", אשר נדחתה על אתר.

4.כעת עומדת בפניי בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף.

טענות הצדדים

5.בבקשה (אליה צורף תצהיר התובע), נטען שיש לסלק את התביעה על הסף מכמה טעמים.

ראשית, לטענת הנתבע עילת התביעה התיישנה בטרם הגשת התביעה. לשיטת הנתבע, התביעה נסמכת על אירועים שהתרחשו בסוף שנת 2005-תחילת שנת 2006. לטענתו, התובע מסתמך על דף החישוב שערך עו"ד לרון, אשר לפיו התשלום הראשון היה אמור להתבצע בתוך 30 ימים, כאשר לטענת התובע דף זה נערך בסוף שנת 2005, ומעיד על כך שעילת התביעה התיישנה נולדה בחודש ינואר-פברואר 2006, והתיישנה בטרם הגשת התביעה.