ב' (אסיר) נ' מדינת ישראל ואח'

בפני תביעה לפיצוי בגין אי קבלת טיפול רפואי כנדרש בעת שהותו של התובע במעצר ובמאסר.

רקע כללי/סיפור המעשה:-

1.ביום 20/7/08, הורשע התובע בבית משפט השלום בירושלים בעבירות של שימוש במסמך מזויף וכן סחיטה באיומים, ביום 3/12/08 נגזר דינו והוא נשלח לתשעה חודשי מאסר בפועל וכן הוטל עליו מאסר על תנאי. התובע הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי אשר נדחה ביום 26/4/09 וכן נקבע כי הוא יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 10/5/09. בקשת התובע לקבלת רשות להגיש ערעור פלילי לבית המשפט העליון וכן לעיכוב ביצוע העונש נדחתה ביום 7/5/09, אולם התובע לא התייצב במועד לרצות את עונשו ולמעשה נמלט מהדין.

2.ביום 18/10/09 פשטה המשטרה על מועדון בו שהה התובע (לטענתו בכתב התביעה לצרכי עבודה), התובע טוען כי סבר שמדובר בפשיטה של ארגון פשיעה בניסיון לחסלו ועל כן ניסה לברוח וקפץ מחלון אשר גובהו היה מעל 6 מטרים (בחלק מהמסמכים נרשם 8 מטרים), כתוצאה מהקפיצה נפל התובע ונחבל ובין היתר פרק את מרפק ימין. בפועל מטרת הפשיטה הייתה לתפוס את התובע ולשים אותו מאחורי סורג ובריח, כפי שנעשה.

3. בתביעה שבפני לא נטען כי הפשיטה הייתה רשלנית או כי המשטרה אחראית על נזקי התובע, אלא נטען אך ורק לגבי הטיפול הרפואי שניתן לתובע בהיותו תחת משמורת המדינה בעקבות אותה נפילה.

עוד אוסיף כי לאחר שהתובע סיים את ריצוי עונשו ושוחרר הוא הורשע בגין עבירות אחרות וכיום הוא מרצה עונש מאסר בגין אותן עבירות.

הטיפול הרפואי שניתן לתובע (לפי התיק הרפואי שהוגש):-

4.התובע נלקח לבית חולים "הלל יפה" שם טופל, בוצע שחזור של הפריקה וידו גובסה, התובע שוחרר מבית החולים ביום 19/10/09 והועבר לבית מעצר "ניצן", במכתב השחרור נרשם כי נדרשת ביקורת במרפאה אורתופדית בעוד שבוע.

5.בהתאם לתרשומת ממרפאת הכלא שהוגשה, ביום 21/10/09 התלונן התובע על כאבים במרפאת הכלא וכך גם היה ביום 22/10/09, מועד בו ניתנה לתובע הפניה לאורתופד וכן לצילום רנטגן. ביום 24/10/09 (אשר הינו יום שבת) מצוין כי התובע עדיין מתלונן על כאבים, קיימת נפיחות בכף יד ימין, חוסר תנועה ותחושה באצבעות, באותו היום ניתנת לתובע הפניה לחדר מיון והוא מגיע לבית חולים "אסף הרופא" במוצאי שבת. בשחרור ממיון נרשם כי יש צורך בבדיקה של מרפאת מרפק ביום שני הקרוב.

6.התובע נבדק על ידי רופא השב"ס ביום 26/10/09 מבלי להתייחס להמלצות חדר המיון (אשר היו כי באותו היום יובא למרפאת מרפק כאמור). המסמך הבא בתיק הרפואי הינו מיום 4/11/09 כאשר רופא השב"ס נותן הפניה חוזרת לחדר מיון ובה נרשם כי יש כאבים ונפיחות במרפק, באותו יום ישנו פענוח של צילום רנטגן של המרפק שם נרשם "בגבס. לביקורת אורתופד", התובע לא הגיע לחדר המיון, לא באותו היום ולמעשה לא עד לסוף אותו החודש.

7.המסמך הבא הינו מתאריך 19/11/09 עת התובע נקלט בכלא רימונים ונבדק על ידי רופא אשר רושם כי התובע ללא ממצא חריג, נרשם בו כי תובע "כשיר לעבודה רגילה" ואין כל אזכור לפריקה או לגבס. ביום 22/11/09 נרשם כי התובע פנה למרפאת הכלא וביקש הפניה למיון, באותו מסמך נרשם כי לתובע תור לאורתופד ביום 9/12/09.

8.ביום 29/11/09 מגיע התובע לחדר מיון בבית חולים "מאיר", בכפר סבא, שם נרשם כי מרפק ימין בסד גבס, הסד הורד ונמצאה נפיחות ניכרת והגבלה בתנועות וכן רגישות באצבעות 2-3.

השתלשלות העניינים בתיק זה:- 

9.התובע הגיש בתחילה את כתב התביעה לבית המשפט המחוזי עוד בטרם יוצג. בכתב התביעה טען, בכתב ידו, כי בעקבות העובדה שלא קיבל טיפול ראוי החל מיום 26/10/09 ועד ליום 29/11/09 נגרמה לו נכות לצמיתות, התובע לא תמך את תביעתו בחוות דעת רפואית.

10.בעקבות בקשת התובע לפטור מאגרה התקיים דיון בבית המשפט המחוזי ביום 3/3/14 ובו הבהיר התובע כי:-

"לשאלת בית המשפט מה עילת הפגיעה שלי, בזיקה לטענתי לרשלנות רפואית מצד הנתבעת, אני משיב כי בעקבות קפיצתי מגובה 8 מטר, בשנת 2009, נחבלתי בכתף ימין וברגל שמאל, נזקקתי לפיזיותרפיה, אך לא קיבלתי אותה במסגרת הטיפול הרפואי שאליו הפנה אותי בית החולים הממשלתי, בחדרה ובאסף הרופא" (ע' 2 לפרוטוקול שורות 5-7)