ב' (אסיר) נ' מדינת ישראל ואח'

לאחר שהמשיב הודיע כי אינו מקבל את הצעת הפשרה שהוצעה ובהתאם להחלטה מיום 20.3.17, תינתן להלן החלטה בבקשת המבקשת להפקדת ערובה.

בקשה להפקדת ערובה במסגרת תובענה שהוגשה על ידי המשיב כנגד המבקשת לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו למשיב לטענתו, עקב טיפול רפואי רשלני שניתן לו לטענתו במסגרת שב"ס, בעקבות נפילה מיום 18.10.09. הבקשה הוגשה כבקשה להפקדת ערובה אולם בסיפא שלה מבקשת המבקשת לחייב את המשיב אף בתשלום אגרת בית משפט ממנה קיבל פטור בעבר וכן לשלם למבקשת את שכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט.

טענות הצדדים

לטענת המבקשת, לאחר שהוגשה חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט ממנה עלה כי למשיב לא נותרה נכות צמיתה בעקבות הנפילה נושא הליך זה וכי לא טופל באופן רשלני, ברור כי סיכויי התביעה שהגיש המשיב קלושים מאוד ועל כן יש מקום לחייב את המשיב בהפקדת ערובה לתשלום הוצאות המבקשת.

המבקשת צירפה לבקשה את חוות דעתו של ד"ר נחשון שזר, אשר פירט כי "ניתן לסכם שמהמסכים הרפואיים עולה תמונה שונה מעט מהתיאור אותו תיאר מר ב' בפני, לא נרשם שהוא איבד הכרה, ולא אושפז בטיפול נמרץ, בצילומים אובחנה פריקת מרפק (ולא כתף), הפריקה הוחזרה, הוא טופל למשך חמישה שבועות ולאחר מכן טופל בפיזיותרפיה". (עמ' 5 לחוות הדעת , פיסקה ראשונה).

לטענת המבקשת, הלכה היא כי לצורך מתן פטור מתשלום אגרה יש להוכיח שני תנאים מצטברים, סיכויי התביעה טובים וחסרון כיס מצד התובע כאשר בענייננו התנאי הראשון של "סיכויי הליך" לא מתקיים.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי יש בה ניסיון של המדינה לסלק את התביעה כנגדה, תוך ניצול העובדה שמדובר בתובע שהינו אסיר אשר מחמת עוניו לא יוכל להפקיד ערובה כספית כתנאי להמשך ההליך. חיובו בהפקדת ערובה יחסום את גישתו לערכאות.

בהתייחס לטענה כי סיכויי התביעה קלושים לאור קביעת המומחה מטעם בית המשפט, טוען המשיב כי לא ניתן לקבוע זאת טרם חקירת המומחה על חוות דעתו.

המשיב מוסיף וטוען כי ב"כ המבקשת מבלבל בין התנאים שעניינם "מתן פטור מתשלום מאגרה" לבין התנאים לחיוב בהפקדת ערובה וכן כלל לא ברור מה המקור המשפטי לבקשת המבקשת בשלב זה של ההליך, לחייב את המשיב באגרת בית משפט ובתשלום שכר טרחת המומחה.