ת"א 54968-04-13 בנק מרכנתיל דיסקונט בעמ נ' בדראן

לפני תביעה שטרית.

התובע הינו בנק המאוגד כחברה בע"מ. הנתבע הינו עושה השטר מס' 5004497 המשוך מחשבונו בבנק ערבי ישראלי בע"מ, סניף 038 חשבון 59306574 ע"ס 85,800 ₪ (להלן:"השיק" או "השטר") אשר תאריך פירעונו 28/2/12.

השטר נמשך בידי הנתבע לפקודת חברת אמ. טי. סי. חברה לשיווק ומסחר בע"מ. חברת אמ. טי. סי בע"מ ערכה עסקת ניכיון בשיק ביום 23/11/11 עם התובע, אך במועד פירעונו חולל השיק בהעדר כיסוי מספיק. התובע הגיש בקשתו לביצוע השטר בלשכת ההוצאה לפועל. הנתבע הגיש מטעמו התנגדות לביצוע שטר, ניתנה רשות להגן ומכאן התביעה אשר בפני.

הנתבע טען כי זכות האחיזה של התובע בשטר פגומה ומשכך אין התובע רשאי להיפרע ממנו בגין השטר. עוד טוען הנתבע, כי התובע נהג בחוסר תום לב וכי השטר חולל בעקבות הוראת ביטול אשר ניתנה בידי הנתבע. הנתבע טוען כי חתם ביום 20/11/11 עם חב' אמ. טי. סי, הסכם אשר במסגרתו אמורה הייתה החברה לטפל עבורו בהגשת היתרים ורישיונות לתחנת דלק ומרכז מסחרי על חלקת מקרקעין אשר בבעלות הנתבע. על חשבון עבודתה, שילם הנתבע לחב' אמ. טי. סי את השיק נשוא התובענה כשיק ביטחון ואף הוסכם בין הצדדים כי הגשת המסמכים מטעמה של חב' אמ. טי. סי לרשויות התכנון והבניה תבוצע בתוך 60 יום מחתימת ההסכם ולפיכך ניתן השיק נשוא התובענה כאשר מועד פירעונו 90 יום לאחר חתימת ההסכם. הנתבע טוען כי ביקש להיווכח תחילה בטרם תשלום התמורה כי העבודה מתבצעת בידי חב' אמ.טי. סי. והוסכם בין הצדדים כי ככל שלא תבוצע העבודה בפרק הזמן אשר נקצב, תהא זו הפרה יסודית והנתבע יהא זכאי לבטל את השיק אשר ניתן לחב' אמ. טי. סי. הנתבע טוען כי ביום 27/2/12 , משראה כי המסמכים לא הוגשו, ביטל את השיק נשוא התובענה ולא הפקיד כספים בחשבונו על מנת שניתן יהא לפרוע את השטר, כנוהגו תמיד.

לטענת הנתבע פנתה אליו חברת אמ. טי. סי וכרתה עמו הסכם חדש במסגרתו התחייבה להחזיר לידיו את השטר נשוא התובענה ולא לעשות בו שימוש, כמו גם לעשות את העבודה עבור הנתבע אשר לשמה נשכרה. משכך, כך לטענת הנתבע, הוא הופתע כאשר נפתח כנגדו תיק הוצאה לפועל ופנה לנציג חב' אמ. טי. סי, מר ויליאם חורי אשר הצהיר בפניו בכתב כי החברה עשתה שימוש בשטר נשוא התובענה בלא שנתקבלה אצל הנתבע תמורתו. הנתבע טוען איפוא לכישלון תמורה מלא, להעדר יריבות בינו לבין הבנק התובע וכי התובע הינו אוחז בשטר אך אינו אוחז כשורה. משכך, עתר הנתבע לדחיית התובענה כנגדו.

דיון :

האם התובע הינו אוחז כשורה בשטר?

אבחן הכללים לקיומה של אחיזה כשורה.

מתן ערך – התובע קיבל את השטר נשוא התובענה במסגרת עסקת ניכיון אשר נערכה בינו לבין חב' אמ. טי. סי חברה לשיווק ומסחר בע"מ. כאשר מבוצעת עסקת ניכיון , פירושו של דבר כי נמכרה הזכות השטרית לבנק התובע, כנגד תמורה במזומן או באפשרות למשיכה מידית מחשבון הבנק. המדובר איפה במקרה ברור בו ניתן ערך בעד השטרות.

ראה בעניין זה בספרו של המלומד לרנר "דיני שטרות" מהדורה שניה בעמ' 433.

סגן מנהל סניף התובע, מר מוריס דכור העיד כי בדף החשבון ניתן לראות זיכוי השיק בחשבונה של החברה והחברה משכה כספים בסך 23,000 ₪ ואף הפקידה בפק"מ 55,000 ₪ (ראה עמ' 15 שורות 21-26). בהתאם לעדות מר דכור הייתה יתרת זכות בחשבון חברת אמ. טי. סי. עדותו זו לא נסתרה כלל בחקירתו הנגדית, בניגוד לנטען בידי הנתבע בסיכומיו, לפיו עסקת הניכיון לא העלתה ולא הורידה בחשבון חברת אמ. טי סי בע"מ. די בכך על מנת לקבוע כי ניתן ערך בעד השטר נשוא התובענה.

תום לב – מבחן תום הלב אשר נקבע בפקודת השטרות הוא סובייקטיבי ופקודת השטרות מוסיפה ומסייגת כי תום הלב הנדרש בשעה שסחרו לאוחז את השטר הינו כי לא הייתה לו ידיעה על זכות הקניין הפגומה של המסחר. הבנק לא היה מודע וטענה שכזו אף לא נטענה, לפרטי מערכת היחסים העסקית אשר בין חב' אמ.טי.סי בע"מ לבין הנתבע. כל אשר היה על התובע לבדוק, הינו את יכולת הפירעון של מושך השטר ואת זאת אכן עשה (ראה עדות מר דכור עמ' 13 שורות 16-17 לפרוטוקול). טענת הנתבע כי היה על התובע לבחון את השטר כשם שנבחן מי אשר מבקש הלוואה מהבנק, הינה מרחיקת לכת ומהווה נטל על התובע אשר המחוקק לא ביקש להטיל ואף אין לו כל סימוכין בפקודת השטרות או בפסיקה. התובע לא יכול היה לדעת ואף לא ידע על זכות קניין פגומה של חב' אמ. טי. סי בע"מ, ככל שאכן היה בה פגם שכזה. יתרה מזו, הנתבע אינו נמנה על לקוחותיו של התובע , כך שמערכת היחסים בינו לבין חב' אמ.טי. סי לא הייתה יכולה להיות גלויה בצורה כזו או אחרת בפני התובע, משכך אין ולא יכול להיות ספק בדבר תום ליבו של התובע בעניין זה.