- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 54916-03-11 פיסמן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
54916-03-11
19.11.2014 |
|
בפני הרשם: יוחנן גבאי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעת: טטיאנה פיסמן |
נתבעת: הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ |
| החלטה | |
1. בפניי בקשה "להוצאת מסמך הנחזה להיות חוות דעת רפואית" ולפסילת חוות דעתו של המומחה הרפואי בתחום האא"ג.
רקע
2. התובעת הגישה כנגד הנתבעת תובענה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975. לפי האמור בכתב התביעה, כתוצאה מהתאונה סובלת התובעת, בין היתר, מכאבים והגבלות בעמוד השדרה, בכתפיים ובידיים, נימול, כאבי ראש וסחרחורות. ביחד עם הגשת התביעה הגישה התובעת בקשה למינוי מומחים רפואיים. בהסכמת הצדדים מונה מומחה רפואי בתחום האורטופדי. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים הרפואיים שצורפו, מיניתי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האא"ג. בהמשך, מונה גם מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי.
3. ביום 28.1.14, הוגשה חוות דעתו של המומחה הרפואי בתחום האא"ג. המומחה חיווה דעתו כי לתובעת נגרמה נכות צמיתה בגין "טינטון מתמיד ודו צידי" בשיעור של 10%. כמו כן, המומחה חיווה דעתו כי נגרמה לתובעת נכות צמיתה של 10% בגין פגיעה בחלק ההוסטיבולרי עקב סחרחורות ואי יציבות מהן סובלת התובעת. נכות לפי סעיף 72 (4)(ב)(II) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956. המומחה ביסס את המלצתו זו על בדיקות שערך לתובעת בהן נצפתה אי יציבות כללית ומובהקת במבחנים שונים שערך לה, על מסמך רפואי שהומצא לו, שנערך על ידי רופא אא"ג, ד"ר שלומקוביץ, שמצא אי יציבות ניכרת ועל מסמך שנערך על ידי פרופ' מיגירוב, שאיתרה ניסטגמוס ער למספר שניות בעת מעבר משכיבה לישיבה. ביום 12.2.14, הגישה הנתבעת בקשה זו להוצאת המסמך שנערך על ידי פרופ' מיגירוב מיום 17.6.13, ולפסילת חוות דעתו של המומחה בתחום האא"ג.
4. ביום 13.3.14, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ועל מנת לחסוך בהליכים מיותרים ובהוצאות מרובות הצעתי לצדדים להסכים שהבקשה לפסילת המסמך ולפסילת חוות דעת המומחה- תימחק, ללא צו להוצאות. ביום 19.3.14, התובעת הסכימה להצעת בית המשפט. ביום 24.4.14, לאחר שהנתבעת לא הגיבה להצעת בית המשפט, הוריתי לה להגיש את תגובתה, שאם לא כן תימחק בקשתה מחוסר מעש. רק ביום 22.5.14, הגישה הנתבעת הודעתה כי היא אינה מסכימה להצעת בית המשפט. נראה, כי הודעתה זו של הנתבעת לא הובאה בפניי בעת הגשתה. רק לאחר שהתובעת הגישה את תחשיב הנזק מטעמה והנתבעת השתהתה בהגשת תחשיב הנזק מטעמה, במשך למעלה מחודשיים, הודיעה הנתבעת כי היא לא הגישה תחשיב נזק מטעמה מאחר ועדיין תלויה ועומדת בקשתה לעניין חוות דעתו של המומחה בתחום האא"ג.
טענות הצדדים
5. לטענת הנתבעת, המסמך שנערך על ידי פרופ' מיגירוב, ביום 17.6.13, הינו בגדר מסמך מוזמן שלא נערך לצורכי טיפול רפואי והינו בגדר חוות דעת אסורה. כמו כן, הוסכם עם התובעת כי מסמך זה לא יוצג בפני המומחה. במקרה זה, העובדה כי המומחה הסתמך על המסמך, חרף היותו מסמך פסול ובניגוד להסכמת הצדדים, פגם בחוות הדעת. פגם היורד לשורשו של עניין. זאת, מאחר ולטענת הנתבעת, אלמלא מסמך זה, לא הייתה נקבעת לתובעת נכות לפי סעיף 72 (4)(ב)(II) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956.
6. לטענת התובעת, המדובר במסמך רפואי שנערך בזמן אמת ,בדבר בדיקות וטיפולים אליהם הופנתה התובעת. מסמך זה אינו כולל את המרכיבים המאפיינים חוות דעת כגון: הבעת דעה בדבר סיכויי החלמתו של הנפגע, מצבו העתידי ושיעור נכותו הרפואי. לפיכך, המסמך אינו בגדר חוות דעת. בכל מקרה, אין לפסול את חוות דעתו של המומחה, מאחר שצעד זה הוא צעד חריג ונדיר, שאין לעשותו מבלי שייחקר המומחה על השפעת המסמך שבמחלוקת על מסקנותיו.
דיון והכרעה
7. הוראת הדין שעל פיה יש לבחון את הלגיטימיות שבהצגת המסמכים שבמחלוקת למומחה היא תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז- 1986 (להלן תקנות המומחים), הקובעת כי הנפגע ימציא למומחה את "...כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית". קיימת פסיקה נרחבת שעסקה בפרשנות הוראה זו, שנקודת המוצא היא שההוראה מבטאת "איזון" בין הרצון להניח בפני המומחה תשתית עובדתית מלאה כדי שיוכל ליתן חוות דעת רצינית ומקצועית, לבין השאיפה לשמור על אובייקטיביות של המומחה ועל עצמאות שיקול דעתו (רע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן (22.2.10); רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח (פסקה 10 לפסק הדין, 16.7.12)).
8. הלכה פסוקה היא כי:- "המסמך הנזכר בתקנה 8 לתקנות הוא מסמך בדבר הטיפול הרפואי. אין דרישה שעצם כתיבתו תהיה כרוכה בטיפול רפואי מסוים" (רע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח (פסקה 11 לפסק הדין, 16.7.12)). את המונח "טיפול רפואי" יש לפרש פירוש מרחיב (רע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ(4) 529, 532 (1996); א. ריבלין, תאונת דרכים- תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה 4, 2012) 664)).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
