ת"א 54906-03-14 שנצר נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

1. הצדדים הסמיכוני לתן את פסק הדין לפי סעיף 4(ג) של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וטענו היום בדיון.

2. התאונה בה מדובר הינה מיום 16/09/13.

3. אין טענת נכות, כפי שהובהר בישיבת 18/12/14. התובע טוען חרף זאת, כי מוסיף הוא לסבול מכאבים, אך ויתר על מומחה מטעמיו.

4. הנתבעת טענה לדחיית התביעה בשל היעדר נזק גוף. התובע פנה לרופא רק שבועיים וחצי לאחר המקרה. בתעודה הרפואית מיום 03/10/13 צוין כי מדובר בתאונת דרכים בלא חבלה ישירה וככל הנראה תיתכן חבלה לצוואר, ומזה כעשרה ימים כאב צוואר וגב תחתון (יצוין כי גם עשרה ימים קודם הינם שבוע לערך לאחר מועד התאונה). במסמך המשך מיום 23/10/13 צוינה רגישות והגבלה בצוואר וגב תחתון ללא חוסר נוירולוגי וללא ממצא טראומתי בצילומים. התובע הופנה לטיפולי פיזיותרפיה ומציין שהשלים רק שבעה טיפולים, עקב לימודיו.

5. התבקש פיצוי בסך 15,000 ₪.

6. היות ונזק גוף הינו חלק מהגדרת "תאונת דרכים" שבחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מקובל עליי כי אין די בישיבה ברכב שניזוק בתאונה ונדרש אכן נזק גוף, כדי שתקום הזכאות לפיצוי. לא נדרשת כמובן נכות צמיתה ודי בנזק גופני זמני, גם אם חלף ולא הותיר נכות.

7. המקרה בעניינינו גבולי, אולם התובע רשאי ליהנות מן הספק שהשהה פנייתו לטיפול לא מחמת העובדה שלאשורה לא סבל באמת מכאב, אלא מחמת העובדה שמדובר היה בכאב לא חזק שסבר שיחלוף. יש גם לזכור כי כל אדם וסף הכאב שלו.

8. הפיצוי שייפסק ייקח בחשבון את מכלול השיקולים, כאשר ממילא מדובר בפגיעה קלה.

9. אני מחייב הנתבעת לשלם לתובע בתוך 30 יום את הסך של 3,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 390 ₪ וכן החזר אגרה ראשונית. פטור מיתרת האגרה בשים לב לדרך הדיונית ולסכום שנפסק.