פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

לפנייתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בעקבות תאונת דרכים, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: ''חוק הפלת"ד'').

התובע, יליד X.X.1986, היה מעורב בתאונת דרכים בתאריך 22.6.2021. עת נהג ברכבו, נעצר ברמזור אדום ונפגע ע''י רכב אחר. כך מתאר התובע את התרחשות התאונה בתצהיר מטעמו:

הנתבעת היא המבטחת של התובע.

הנתבעת לא הכחישה את חבותה לפצות את התובע בגין נזקיו ונותרה המחלוקת בשאלת שיעור הנכות וגובה נזקיו של התובע בלבד.

הנכות הרפואית

לבקשת התובע מינה בית המשפט את ד"ר נסים אוחנה, ביום 30.11.2022, כמומחה בתחום הארתופדיה (להלן: ''המומחה'') על מנת שיחווה דעתו בדבר מצבו הרפואי של התובע בעקבות התאונה. עוד נקבע כי המומחה יחווה דעתו באשר לצורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה.

המומחה קבע כי יש לייחס לתובע אי כושר זמני בשיעור 100% למשך חודש לאחר התאונה, 80% למשך החודש השני, 60% למשך החודש השלישי, 50% למשך 3 חודשים, 30% למשך 3 חודשים ו-15% למשך שלושה חודשים נוספים עד לתום שנה מיום התאונה.

עוד קבע המומחה כי הפגיעה העיקרית שאובחנה היא בגב ובצוואר, כאשר התובע סובל מכאב כרוני, בלתי ספציפי, בגבו וכי קיים תיעוד על קיומו של כאב דומה עד כשנתיים לפני התאונה. המומחה פסק לתובע 5% נכות צמיתה עקב כאב כרוני בגב ובצוואר ללא קיפוח עצבי, כאשר 1.66% (שליש) יש לנכות בשל מצבו של התובע לאור תאונת דרכים נוספת שעבר בשנת 2019, והיתרה בשיעור 3.33 % היא נכות צמיתה שיש לייחס לתאונה מושא כתב התביעה, לפי תקנה 35(1)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (להלן: ''התקנות'').

לבסוף קבע עוד קבע המומחה כי אין צורך במינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה.