פלוני נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח ואח'

עסקינן בתביעה לפיצוי כספי בגין נזק גוף שנגרם לתובע על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן – החוק).

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. התאונה אירעה ביום 17.1.13 עת חצה התובע את רחוב גולומב בחיפה כאשר רכב נסע לאחור ועלה על כף רגלו הימנית.

2. התובע יליד 6.10.77 כבן 36 בעת התאונה. כבן 39 כיום.

   תושב חיפה, טבח בהכשרתו וכיום איש מחשבים. גרוש ואב לשניים.

3. למחרת התאונה ניגש התובע למוקד החרום של קופת חולים מכבי שם אובחנה רגישות וטופל בתחבושת אלסטית.

   התובע פקד את מוקד קופת החולים פעם נוספת ביום 19.1.13, הופנה לבדיקת CT וניתנו לו 74 ימי מחלה לצורך מנוחה.

4. ד"ר מלמד מונה כמומחה בהליך זה ובדק את התובע פעמיים .

   על יסוד הבדיקה הראשונה ערך חוות דעת מיום 19.7.14 בה אבחן קיומה של חבלת מעיכה עם שבר ללא תזוזה בעצם הקונאיפורמית הראשונה וחבלה לרקמות רכות. לפיכך, העריך כי נכותו הזמנית של התובע עקב התאונה עומדת על 100% למשך 3 חודשים ראשונים; 50% למשך 3 חודשים נוספים ו- 20% החל מחצי השנה השניה לאחר הפגיעה ועד תום שנתיים, קרי 17.1.2015.

   ביום 8.5.15 ערך המומחה חוות דעת סופית בה העריך כי חרף תלונות התובע, אשר תיאר מגבלה קלה עד בינונית, אזי הממצאים האובייקטיביים בעניינו מועטים ולכן המליץ על העמדת הנכות הצמיתה בשיעור 4% בגין הפגיעה עקב התאונה.

5. התובע סבור כי נגרם לו אובדן כושר השתכרות ניכר והוא איבד מיכולתו לעבוד כטבח עקב המוגבלות שנגרמה לו. לעמדתו, יש להעמיד את נכותו התפקודית הצמיתה בשיעור 10% ולפסוק את היקף הפיצוי בהתאם. מטעם התובע הוגשו תצהיר עדותו ותצהירו של מר גורליק, מעסיקו בפוטנציה, אשר נחקרו במסגרת הדיון.