ת"א 54660-01-13 זהבי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975. המחלוקת על חבות ועל נזק.

רקע

1. התובע נהג משאית עצמאי, בעת הרלוונטית סמיטריילר מ.ר. 17-243-51 ונגרר מ.ר. 11-050-59. בערב ה – 26.6.11 אושפז במחלקה אורטופדית של בית חולים השרון עם חבלות באצבעות שנגרמו בתאונת עבודה - התאונה. המל"ל הכיר בתאונה כתאונה בעבודה, שילם לו דמי פגיעה ומענק עם התייצבות הנכות. הנתבעת מבטחת הכלים בביטוח חובה.

2. לטענת התובע נגרמה התאונה עקב ניצול הכוח המכאני של המשאית ויש לסווגה כתאונת דרכים. הנתבעת חולקת עובדתית. בנוסף חלוקים הצדדים על חישוב הנזק. אתמול העיד התובע, הצדדים הגישו מוצגים וסיכמו בעל פה.

דיון

תאונת דרכים

3. הנגרר אמור להיות מכוסה בברזנט כאשר הוא מוביל חול ועפר. הכיסוי נפתח ונסגר באמצעות גלגלות שמותקנות בצד ימין ושמאל בראש הדופן הקדמית של הנגרר. בתוך הגלגלות חריצים בהם מורכבות גומיות ומעליהן עובר כבל מתכת המשמש כציר. תפקיד הגומיות למנוע החלקה של הכבל ובכך לאפשר את הסיבוב. הגלגלות מופעלות באמצעות מנוע משני המותקן על הדופן ומקבל כוח מהמנוע הראשי של המשאית. כאשר הגלגלות אינן פועלות נותר הברזנט במצבו או נמשך הצידה ומתעקם - המנגנון.

4. התובע הצהיר שבשעה 18.00 לערך החנה את המשאית עם מנוע פועל, עלה על הנגרר כדי להחליף גומייה שנפלה מאחת הגלגלות ובמהלך ניסיונו נתפסו אצבעותיו בין הכבל לגלגל. התובע מסר עדות ספונטאנית בקדם משפט, לפני שהכין את תצהירו. אתמול נחקר על תצהירו. לדבריו הבין שיש בעיה בגומייה של הגלגלת הימנית כאשר ניסה לגלול את הברזנט במהלך נסיעתו, ללא מטען, ולקראת הגעתו לחנייה. הוא החנה את המשאית כשמנועה פועל, טיפס על דופן הנגרר ומצא גומייה קרועה, חלקה מחוץ לגלגלת וחלקה עדיין בתוכה. כאשר תפס בחלק וניסה למשוך אותו החוצה בעוד הגלגלת מסתובבת, נמשכו אצבעותיו פנימה עם כיוון הסיבוב, נתפסו בין הגלגלת לכבל המתכת, ששימש כ"גיליוטינה" וחתך אותן. התובע מבקש לאמץ את גרסתו. לטענת הנתבעת אין לתת בו אמון. הוא מסר גרסאות סותרות לגבי כוונותיו עם סיום העבודה, לא הסביר כיצד הבחין מתא הנהג בבעיה של גומייה, האם במהלך היום נהג עם ברזנט עקום או ללא ברזנט, מדוע לא תיקן את הגומייה במהלך היום, העיד תחילה שכיבה את המנוע כאשר ירד מהמשאית אך לא הסביר באיזה שלב עלה שוב להדליק את המנוע, הצהיר שהגומייה נפלה מהגלגלת ולעומת זאת העיד שחלק ממנה נותר תפוס בתוך הגלגלת.

5. לא אוכל לקבל את עמדת הנתבעת. אכן מצד אחד העיד התובע שהתכוון לצאת להובלה נוספת באותו יום ומצד שני שהתכוון ללכת הביתה. לבסוף הסכים שלא קיבל הזמנה להובלה קונקרטית אם כי התכוון להמתין להזמנות פוטנציאליות בהמשך הערב או למחרת. התובע יודע דבר או שניים על משמעותם של "טיפול או תיקון דרך" לאור קבלת טענתו על תאונה קודמת [ת.א. (פתח תקווה) 2195/06 זהבי נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, פורסם בנבו]. איני זוקפת זאת לחובתו שכן בתביעתו ובתצהירו דבק בגרסה שהתאונה נגרמה עקב שימוש בכוח המכאני של המשאית. התובע לא טען שהבחין בבעיה בגומייה מתא הנהג. אדרבא, הוא הסביר שהסיק זאת לאחר שלא הצליח לגלול ולסגור את הברזנט תוך כדי נסיעה. התובע העיד שהבחין בבעיה לקראת סוף היום ולפני שהגיע לחניה. הוא נשאל מדוע לא עצר לתקן מיד והשיב שהוא מסדר תמיד בסוף היום. בתשובה לשאלה כללית אישר שהוא מכבה את מנוע המשאית לפני שהוא הולך הביתה. בכך אין לסתור את גרסתו על המשך הפעלת המנוע לצורך טיפול בגומייה. אשר להבדל בין גומייה "שנפלה" לבין גומייה שנקרעה וחלקה נותר תפוס בגלגלת, דומני שמדובר בניואנסים ומכל מקום שוכנעתי מהגרסה שמסר בקדם משפט. והעיקר, גרסתו נתמכת בנקודות המרכזיות באופן הפעולה של המנגנון והשתכנעתי מהאוטנטיות של תיאוריו ומהדגמתו במהלך עדותו.

6. לטענת הנתבעת יש לזקוף לחובת התובע את העובדה שלא הגיש תעודת חדר מיון, ממנה ניתן היה ללמוד על גרסתו הראשונית ואת העובדה שלא זימן עד ראיה רלוונטי עליו הצהיר במל"ל. דעתי שונה. במכתב השחרור נכתב כי ביום קבלתו מסר שנחבל מכבל וגלגל מתכת במשאיתו בזמן עבודה. בין קבלתו במיון ואשפוזו במחלקה בשעה 20.07 חלפו פחות משעתיים. תיאור החבלה הולם את גרסת התובע. אכן התובע הודה שפנה לקבלת ייעוץ משפטי כעבור ארבעה ימים וכן שניגש לצלם את המשאית כעבור ארבעה ימים. לא השתכנעתי מהסברו לפיו ניגש לצלם כי היה שרוי ב"סוג של אבל". הצילומים מתיישבים יותר עם איסוף ראיות לקראת לתביעה. עדיין אין בכך לגרוע מגרסתו. התובע הוכיח את גרסתו ואינו נזקק לזמן עד ראייה נוסף. התובע הוכיח תאונת דרכים שנגרמה כתוצאה מניצול הכוח המכאני של המשאית.

נזק