ת"א 54637-11-13 טורג'מן נ' אולקנווה ואח'

התובע - המבקש הגיש תביעה כספית כנגד שני המשיבים בטענה להפרתו מצד הנתבעת 1 של הסכם שכירות שהיה בין הצדדים, כשעל פי הנטען, הנתבע 2 הוא שגרם להפרתו.

לפני בקשת התובע לעיון במסמכים ספציפיים שאלו הם:

1. פלט שיחות והודעות נכנסות לתקופה שמיום 1.9.13 עד 1.12.13 בהתייחס לכל הטלפונים הסלולאריים שבשימושה של הגב' קוטלאר סופיה, שהינה מיופת כוחה של הנתבע 1.

2. אסמכתאות מצד הנתבעת 1 המעידות על תשלום דמי השכירות ע"י הנתבע 2.

3. הסכם התיווך שנחתם בין הנתבעים למכירת דירת הנתבעת אסמכתאות לתשלום דמי התיווך.

הנתבעים הגישו תגובתם ועל זו השיב התובע ולאחר עיון בכל אלו ובנתוני התיק, מצאתי מקום לציין ולקבוע כדלקמן:

אכן וכטענת התובע נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מירבי, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. עם זאת, הזכות לעיון אינה בלתי מוגבלת. זו מסוייגת תמיד בהיותו של המידע רלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, ולצידה ניצבים אף ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. ראה א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד' תשיעית, עמ' 194. רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים, פ"ד נו(5) 193. כך למשל, ברע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 764, הדגיש בית המשפט, כי כאשר מדובר בבקשה לחשיפת פרטיו של מי שאינו צד להתדיינות, יחמיר בית המשפט עם המבקש ויתיר את הגילוי אך במקרים חריגים.

באשר להיקף הגילוי מציין בית המשפט בע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט(4) 54:"גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון"... על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את הענין נושא התובענה... נמצא כי הרלוונטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו..."

ומהפסיקה לענייננו לפי סדר הסעיפים הנ"ל:

בהתייחס לסעיף 1:

התובע מבהיר בסעיף 6 לתשובתו כי פלט זה נחוץ לו על מנת להמחיש שיחות טלפוניות שנעשו מצד הנתבע 2 ומשכך אין די בפלט שיחות יוצאות של הגב' קוטלאר, אשר הוצג במסגרת גילוי המסמכים.

בענין זה אומר כי ספק רב עד כמה, אם בכלל, יוכל התובע להיבנות מממצאי הפלט באין בתוכנו כדי להעיד על העיקר, קיר - תוכן השיחות, ככל שנעשו בין השניים, וכמבואר בסעיף 5 לבקשה.

עם זאת, הגב' קוטלאר, שהיא שהיתה המעורבת בפועל בענייננו ובשם הנתבעת 1, הביעה נכונות לסייע לחקר האמת בהתייחס לדרישה שנענתה על ידה להמצאת פלט שיחות יוצאות. במכתב בא כוחה מיום 9.11.14 אין מובעת התנגדות עקרונית לקבלת הפלט המבוקש עתה, אלא שב"כ התובע הופנה לקבלת צו שיפוטי מחמת ההכרח בכך לשיטתו.

נוכח האמור, נענית בקשה זו וב"כ התובע ימציא צו לחתימתי המופנה לחב' סלקום כמצוין בתשובה.