לפניי בקשה למתן פסק דין חלקי נגד הנתבעים, וכן בקשה לקבוע כי חלק מטענות הנתבעים בתצהיריהם מהוות הרחבת חזית. אדון בבקשות אלו כסדרן.
עסקינן בתביעת בנק בגין חוב בסך של 140,344 ₪, אשר נצבר בחשבון הנתבעים לאחר שאלו לא עמדו בהסדר חוב שנחתם עימם.
הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן, בגדרה הם טענו כי הבנק לא פירט בתביעתו ממה מורכב החוב וכיצד חושבה הריבית על קרן החוב. הנתבעים הוסיפו וטענו כי מלכתחילה הם פתחו שני חשבונות אצל התובע והתובע איחד שלא כדין חשבונות אלו. כמו כן, הנתבעים טענו כי כאשר הם פתחו את החשבונות הובטחה להם מסגרת אשראי בסכום של 60,000 ₪, עם אפשרות חריגה בשיעור של 10%, וכן הנחה של 50% על עמלות הבנק, ברם הבטחות אלו הופרו. ולבסוף, הנתבעים טענו כי לנוכח החוב שנצבר בחשבונם הציע להם מנהל הסניף ליטול הלוואה, הנתבעים הסכימו להצעה ובעקבות כך חשבונם חויב בעמלה בסך של 3,875 ₪, אולם בסופו של דבר ההלוואה לא יצאה אל הפועל, ולמרות זאת העמלה לא בוטלה. לביסוס טענותיהם הגישו הנתבעים חוות דעת של מומחה בתחום בדיקת חשבונות בנקים, בגדרה קבע המומחה כי בעקבות כל הטענות לעיל יש להפחית מחובם של הנתבעים סך של 50,255 ₪. הנתבעים הדגישו כי מדובר בחוות דעת חלקית, ברם גם לאחר שניתנה להם רשות להתגונן הם לא הגישו חוות דעת נוספת יחד עם יתר ראיותיהם, ומכאן שזו חוות הדעת היחידה שקיימת בתיק.
פסק דין חלקי
תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מסמיכה את בית המשפט ליתן פסק דין חלקי: "כל אימת שנראה לבית המשפט שאין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים לגבי העובדות המהותיות או לגבי השאלות העומדות להכרעה לעניין התביעה או הסעד האמור". על פי הוראה זו מוסמך בית המשפט לתת פסק דין חלקי לא רק במקרים בהם הנתבע מודה בחלק מן העובדות להן טוען התובע, אלא גם במקרים בהם למרות שהנתבע מכחיש את העובדות מוצא בית המשפט: "שאותם עניינים נתבררו די הצורך ואין מקום לסבור שמסקנותיו עשויות עוד להשתנות (ע"א 3199/05 הבנק הבינלאומי הראשון נ' פרידברג – פורסם בנבו (26/01/06); רע"א 7725/02 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח פ"ד נז(1) 382-381-379).
הבנק טוען כי הנתבעים לא הפריכו את סכום החוב המפורט בתדפיסי חשבון הבנק, וכי חוות הדעת שהוגשה מטעמם תומכת בקיזוז סכום של 50,255 ₪ בלבד מסכום התביעה הכולל, ועל כן מן הראוי ליתן פסק דין חלקי על יתרת החוב. טענה זו איננה משכנעת, בראש ובראשונה מפני שהנתבעים כפרו בכל החוב ובאופן חישובו (ראו – סעיף 21 לבקשת הרשות להתגונן). בהמשך לכך הנתבעים עומדים על זכותם לחקור את המצהיר מטעם הבנק (ראו – דברי ב"כ הנתבעים בישיבת קדם המשפט מיום 04/03/15), כך שייתכן שיעלה בידם להפחית סכומים נוספים מסכום התביעה. הבנק טוען כי הכחשת החוב כללית ולא מפורטת, ברם יש לזכור כי הנתבעים קיבלו רשות בלתי מוגבלת להתגונן, כך שלמרות כלליותה של הטענה אין מניעה שהם יטענו אותה. ולבסוף, גם השיקולים המעשיים אינם מחייבים מתן פסק דין חלקי כמבוקש, כיוון שהתובענה כבר קבועה לשמיעת ראיות וסיכומים לחודש נובמבר הקרוב. אשר על כן, הבקשה למתן פסק דין חלקי נדחית.
הרחבת חזית
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.