ת"א 54413-02-14 שריג נ' לרר ואח'

לפני בקשה להורות למשיבים להשיב לדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים ולעיון במסמכים, לפי תקנות 113-117 ו-120 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). בקשה זו מוגשת בהמשך להחלטה קודמת שניתנה על-ידי ביום 26.10.2015 בסוגיית הגילוי והעיון במסמכים (שתכונה להלן: "ההחלטה הקודמת").

טענות הצדדים בתביעה

המבקש והמשיבים 3-1 (שלושתם אחים, להלן: "המשיבים") הם מייסדיה ובעליה של חברת טופ וור בע"מ (המשיבה 4; להלן: "החברה"). המבקש והמשיבים מחזיקים במניות החברה באופן שווה, כך שבידיו של כל אחד מהם 25% ממניות החברה. החברה עסקה בהפעלת מכבסות לניקוי יבש ולאחר מכן הרחיבה את פעילותה לתחום השכרת הטקסטיל.

ביום 26.2.2014 הגיש המבקש תביעה נגד המשיבים, בה טען כי המשיבים קיפחו את זכויותיו כבעל-מניות מיעוט בחברה, הפרו את הסכם המייסדים ונהגו בחוסר תום-לב. בכתב התביעה נטען, בין היתר, כי המשיבים קיבלו החלטות בנוגע להעסקה ולפיטורים של עובדי החברה מבלי לכנס את האסיפה הכללית כנדרש; העמיסו על החברה הוצאות אישיות שלהם ושל בני משפחותיהם (רכבים, הוצאות טלפון סלולרי, ביטוחי בריאות); משכו משכורות מהחברה מבלי שעבדו בה בפועל (כך ביחס למשיב 2) ונמנעו מרישום עסקת חוץ של החברה בספריה.

כן נטען כי המשיבים העבירו את מפעל החברה ללא קבלת החלטה מסודרת באסיפה הכללית ומבלי שנלקחו בחשבון ההשלכות הכרוכות בכך. לטענת המבקש, המשיבים חסמו אותו מגישה לפעילות החברה ומגישה למידע של החברה וגרמו לסיום העסקתו בחברה שלא כדין. לאור האמור, עתר המבקש לחייב את המשיבים להשיב כספים שנטלו שלא כדין מהחברה, ולחייבם לרכוש את מניותיו של המבקש בחברה לאחר ביצוע הערכת שווי.

בכתב ההגנה הכחישו המשיבים את המיוחס להם. המשיבים טענו, בתמצית, כי מהיום שבו הצטרף המבקש לחברה ועד ליום שבו החליט לעזוב את עבודתו באופן חד-צדדי, לא השתנה דבר מהותי בחברה שיש בו כדי לקפח את זכויותיו. לטענת המשיבים, זכויותיו של המבקש נותרו כשהיו, לא התקבלו החלטות מהותיות של הדירקטוריון או האסיפה הכללית שיש בהן משום קיפוח, ולא השתנה דבר באופן הניהול של החברה או בתנאי השכר של בעלי-המניות.

עוד נטען כי החברה מעולם לא אימצה את הסכם המייסדים ולא פעלה על-פי הוראותיו. כן נטען כי המכבסות לניקוי יבש נרכשו על-ידי החברה לפני שהתובע הצטרף אליה, וזאת בסיוע ההון האישי של אביהם של המשיבים. המשיבים טענו עוד כי המבקש העלה את טענותיו בכתב התביעה בשיהוי ניכר ובחוסר תום-לב, וכי חלק מעילות התביעה התיישנו.

הבקשה לגילוי מסמכים

בקשה זו הוגשה כאמור בהמשך להחלטה הקודמת שהתייחסה אף היא לבקשה דומה שהגיש המבקש לגילוי ולעיון במסמכים ולמתן צווים למענה על שאלון.

בהחלטה הקודמת צוין כי דרישת המבקש לגילוי מסמכים ספציפיים היא - "בקשה מרחיקת לכת הכוללת מסמכים רבים מאוד, מסמכים שהאיתור והגילוי שלהם יהיו כרוכים כמובן בהכבדה משמעותית על משיבים, ומנגד – ספק אם למבקש נדרשים כל המסמכים הללו שהרלוונטיות של חלקם לבירור המחלוקת נושא ההליך היא שולית מאוד אם בכלל קיימת".