אלקובי ואח' נ' קימל בניה ויזמות בע"מ

זוהי תביעה לפיצוי בגין ליקויי בניה בדירה שרכשו התובעים מהנתבעת.

הרקע העובדתי

ביום 17.12.12 נחתם חוזה בין התובעים לבין הנתבעת, שלפיו רכשו התובעים מהנתבעת דירה שבנתה ברח' אח"י אילת 40 בקריית חיים (להלן: "החוזה" ו- "הדירה").

ביום 29.1.14 נמסרה החזקה בדירה לתובעים.

לטענת התובעים, בדירה נתגלו ליקויי בניה. כתשעה חודשים לאחר שקיבלו את החזקה בדירה, הם פנו למהנדס בוריס דינרשטיין (להלן: "דינרשטיין") על מנת שיחווה דעתו בנוגע לליקויים. בחוות דעתו מיום 5.11.14 קבע דינרשטיין, כי קיימים בדירה ליקויים שעלות תיקונם הינה 93,040 ₪ (לא כולל פיקוח הנדסי ומע"מ).

ביום 20.11.14 שלחו התובעים מכתב דרישה אל הנתבעת, שאליו צורפה חוות דעתו של דינרשטיין. המכתב נשלח על גבי טופס אחיד שנערך על ידי חברת "פלס – בדק בית בע"מ", שמטעמה בדק דינרשטיין את הדירה. המכתב כולל דרישה לתיקון כל הליקויים שמצא דינרשטיין, טרם פניה לערכאות.

ביום 3.2.15 השיב מנהל הנתבעת, חנן קימל (להלן: "קימל"), לתובעים כדלקמן:

"בשם חברת קימל בניה ויזמות בע"מ הנני לאשר כי החברה תתקן את ליקויים אשר נמצאו בדירה אשר רכשתם מהחברה בהתאם להוראות הדין.

תיקון הליקויים יעשה על ידי אנשי מקצוע מטעמינו בתיאום עמכם".

התובעים פנו לעו"ד גולדנברג, בא כוחם בהליך זה, וזה שלח לנתבעת ביום 9.2.15 מכתב שבו נטען כי מכתבה הינו סתמי ואינו עומד בדרישות הדין. במכתבו דרש כדלקמן: