פסק - דין 54300-08-10

תביעה לכספית לתשלום סך של 572,004 ₪, בעילת השבה.

א.ההליך והצדדים לו

1.התובעת, חברה פרטית, הייתה בעלת המקרקעין הידועים כחלקה 42 בגוש 10072 (הנכס). הנכס מצוי בשטח שיפוטה של הנתבעת, רשות מקומית שהתכוננה על-פי דין.

2.לימים מכרה התובעת את זכויותיה בנכס לצד שלישי (להלן הקונה). לשם העברת זכויותיה של התובעת בנכס בפנקסי המקרקעין על-שם הקונה נדרש אישור הנתבעת בדבר היעדר חוב על-פי סעיף 325 לפקודת העיריות.

3.אליבא דנתבעת בעת הרלוונטית, 6.12.2009, חבה לה התובעת סך מצטבר של 588,407.12 ₪ בגין אגרת הנחת צנרת, היטל ביוב והיטל כבישים [נספח א' לכתב-התביעה; להלן החיוב]. כתב-התביעה נסמך על טענת התובעת כי היא שילמה את החיוב מחמת אילוץ ותחת מחאה, והינה זכאית להשבת חלקו הארי בסך 572,004 ₪ – שכן הוא נדרש ממנה שלא כדין.

4.לגרסת הנתבעת, התשלום שעליו נסב ההליך בוצע ללא כל מחאה, והתביעה להשבתו הוגשה בשיהוי. טענות התובעת לגוף החיובים שהושתו בדרישת התשלום הוכחשו, כמו גם טענותיה על-אודות היפוך נטל הראיה.

5.לתמיכת התביעה העיד מנהל התובעת מר יגאל צמח (להלן צמח). מן העבר השני של המתרס נשמעה עדותו של מר אריה רפפורט המכהן בתפקיד מהנדס הנתבעת מחודש ספטמבר 2011 (להלן רפפורט). ההפניות להלן הן לפרוטוקול הדיון מיום 4.3.2014, זולת אם צוין אחרת.

ב.דיון והכרעה

דין התביעה להידחות. להלן יובאו הטעמים לכך.