ת"א 5426-05-14 גולדריי נ' רשות שדות התעופה בישראל ואח'

רקע

1. בתאריך 12.5.13 הגיעה התובעת מלונדון לישראל במטוס אל-על שנחת בנמל התעופה בן-גוריון. על פי "תצהיר נסיבות" שהגישה התובעת "בתאריך 12.5.13 עת ירדתי כבר מהמטוס של טיסת אל-על ועברתי ל"שרוול" שהינו מסדרון המחבר את המטוס לשדה, נתקלתי בזווית מתכת בשרוול ונפלתי. כתוצאה מהנפילה איבדתי את ההכרה". מכאן תביעתה זו של התובעת נגד נתבעת 1, רשות שדות התעופה (להלן: "רש"ת") ונתבעת 2 המבטחת אותה, בגין נזקי גוף שלטענתה נגרמו לה.

התביעה היא לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: "פקודת הנזיקין").

2.הנתבעות טוענות כי על האירוע נשוא התובענה (ככל שהתרחש) חלה האמנה בדבר איחוד כללים מסוימים לתובלה בינלאומית באוויר, מונטריאול 28.5.99 (להלן: "אמנת מונטריאול") בה נקבע כי המוביל יהא אחראי לנזק גופני שנגרם לנוסע במהלך פעולת ירידה או עלייה מכלי הטייס. אמנה זו נקלטה במשפט הישראלי באמצעות חוק התובלה האווירית, התש"ם – 1980 (להלן: "חוק התובלה האווירית" או "החוק") שאף קובע את עקרון ייחוד העילה. משמע, התובעת יכולה לתבוע את המוביל בלבד, ובהתאם לתנאים ולמגבלות באמנה ובחוק, ואין לה עילת תביעה נגד כל גורם אחר. ממשיכות הנתבעות וטוענות כי מאחר שהאמנה קובעת כי המוביל יהיה אחראי לנזק שנגרם לנוסע בעת פעולת ירידה מהמטוס, ובכתב התביעה ובתצהיר הנסיבות אכן התובעת מתארת את האירוע ככזה שהתרחש בעת ירידתה מהמטוס לעבר השרוול המחבר אותו לשדה, אזי שמצב עובדתי זה אינו מקים עילת תביעה נגד רש"ת. לפיכך, דין התביעה להידחות על הסף בהעדר עילה או בהעדר יריבות.

3. בקשתן זו של הנתבעות כבר נדונה על ידי עוד בהחלטתי מיום 1.11.14, בטרם שהצהירה התובעת על נסיבות האירוע. אז קבעתי כי "הגם שטענותיהן של הנתבעות אינן משוללות יסוד, טרם בוצע ברור עובדתי כדבעי לגבי אופן קרות האירוע הנטען. על מנת שלא לחסום את דרכה של התובעת, התביעה לא תדחה על הסף". התובעת נדרשה אז להגיש "תצהיר נסיבות". זה אכן הוגש, כמצוטט ברישא להחלטתי זו.

4. לאחר הגשת תצהיר הנסיבות התקיים קדם משפט שבו חזרו הנתבעות על בקשתן לסילוק התביעה על הסף, וביתר שאת. מנגד, התובעת טענה כי ייחוד העילה שבחוק מתייחס לתביעה ככל שהיתה מוגשת, נגד המוביל עצמו. שאז, אכן לא ניתן לתבוע את המוביל אלא לפי חוק התובלה האווירית. אלא מאי ? שהתביעה כאן היא נגד רש"ת. ביחס אליה לא קיים ייחוד עילה. משום כך, ומאחר שלטענת התובעת רש"ת התקינה את השרוול באופן רשלני - ניתן לתבוע אותה לפי עוולת הרשלנות שבפקודת הנזיקין.

עיינתי בתיק בית המשפט, בטענות הצדדים, בתצהיר הנסיבות ובפרוטוקול הדיון מיום 9.9.15. דין בקשתן של הנתבעות להידחות.

דיון

5. השאלה המשפטית היא האם נוסע שנגרם לו נזק בירידתו מהמטוס רשאי לתבוע רק את המוביל האווירי (שאז אין מחלוקת כי חל חוק התובלה האווירית, ואין בלתו) או שמא יכול הנוסע הנפגע לתבוע גורמים נוספים שהוא סבור כי הם אחראים לנזקו, מבלי שעילתו תהיה מוגבלת לחוק התובלה האווירית ויכול שתהא גם לפי כל דין אחר, במקרה דנן - פקודת הנזיקין.