ת"א 54200-12-13 ממ"ד חברת שיפוצים בע"מ נ' אבו ליל

רקע עובדתי וטענות הצדדים:

1.בפניי תביעה כספית נזיקית בסך 210,000 ₪ עפ"י חוק החוזים (חלק כללי), וכן עפ"י חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) וכן חוק עשיית עושר ולא במשפט.

2.התובעת טוענת כי התקשרה עם הנתבע, קבלן משנה, לביצוע עבודות שיפוצים ואינסטלציה בהתאם להסכם שנחתם ביניהם ביום 1.9.11 (להלן: "ההסכם") אשר מהווה הסכם כללי בין השניים. עפ"י סעיפים 1 ו-2 להסכם נקבעו תנאים ולוח זמנים לביצוע העבודה שהייתה אמורה להתחיל ביום 1.9.11 ולהסתיים ביום 31.12.12. בסעיף 10 להסכם נקבע פיצוי מוסכם בסך 100,000 ₪ במקרה שהקבלן, הנתבע, יפסיק את העבודה או יימנע מלהשלים אותה מסיבות כלשהן.

3.אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת זכתה במכרז מעמידר, ועמידר הייתה מוסרת לתובעת את המפרט לביצוע עבודות שיפוצים בדירות שלה, והתובעת הייתה מוסרת את המפרט לקבלנים מבצעים דוגמת הנתבע, שהוא קבלן משנה שלה. קבלן המשנה היה מבצע את העבודות לפי המפרט שנמסר לו, נותן לתובעת פירוט מהן העבודות שביצע, והתובעת הייתה עורכת חשבון לפי הפירוט שקיבלה מהקבלן ומוסרת למפקח על העבודה מטעם עמידר את החשבון שכולל כמויות לצורך אישור הביצוע. המפקח מטעם עמידר היה בודק את החשבון ובודק את העבודות שבוצעו בשטח, לעיתים היה דורש תיקונים שהקבלן היה מתקן, ורק אז מחזיר את החשבון מאושר לתובעת לצורך התחשבנות.

4.לאחר אישור החשבון על ידי המפקח, הייתה התובעת מוסרת חשבונית לעמידר ומקבלת על כך את התמורה, ובסוף כל חודש בודקת את החשבון הכולל של הקבלן, הנתבע, ומשלמת לו בהתאם לריכוז כל החשבונות והעבודות שביצע באותו חודש.

5.התובעת טוענת כי על פי אותה שיטת עבודה נמסרו לנתבע עבודות שונות שבוצעו בצורה מקובלת ועל הצד הטוב ביותר, עד כדי כך שבחודשים 12/11 -1/12 עם קבלת התמורה בגין עבודתו, שילמה התובעת לנתבע לפי בקשתו סכום נוסף על חשבון עבודה עתידית בסך 50,000 ₪ בהמחאה דחויה.

6.בהתאם לאותה שיטת עבודה מסרה התובעת לנתבע בחודש 5/12 עבודה בקרית עקרון בהתאם למכרזים אשר אליהם צורפו מפרטים ופירוט עבודות שקיבלה התובעת מעמידר (הוראות ביצוע לקבלן) והעבירה לנתבע. העבודות כללו שני סוגים של עבודה, הראשונה על פי הוראת ביצוע לקבלן במרחב השפלה בדירת מגורים שברח' ורבורג בקרית עקרון, שם היה על התובעת לבצע שיפוצים בדירה בעלות של 88,413.95 ₪ לפני מע"מ (להלן: "הפרויקט הראשון"). העבודה השניה הייתה באותה דירת מגורים הנ"ל, אשר כללה הכנת שביל מעבר לדייר נכה, פרפליג, כולל עבודות הכנת הדירה למעבר עצמו בעלות של 67,114.68 ₪ לפני מע"מ (להלן: "הפרויקט השני").

7.הנתבע החל לבצע את העבודות בשני הפרויקטים דלעיל, אך דרש תמיד כספים נוספים מעבר למה שמגיע לו באותו חודש, בטענה שעליו לקנות תרופות לאשתו החולה, ולאור מערכת יחסי האמון בין הצדדים לא היססה התובעת לשלם לנתבע כספים שלא הגיעו לו עד לאותו שלב של העבודה, מתוך הנחה שהוא היה אמור להמשיך ולהשלים את העבודות.

8.התובעת טוענת כי הנתבע החל בביצוע העבודה ועמד ביעדים, אך בשלב מסוים התחיל להעדר מהעבודה לימים שלמים, לא סיים את העבודות בהתאם ללוח הזמנים שנקבע איתו, וגרם לתובעת מבוכה בפני עמידר ונזקים בלתי הפיכים ולא ניתנים לתיקון.

9.הנתבע נמנע מלהשלים את העבודה והפסיק לעבוד לחלוטין, כאשר בפרויקט הראשון השלים עבודות עד לסכום של 42,856.15 ₪ ושולם לו בפועל בגין אותו פרויקט סך של 63,550.47 ₪, כך ששולם לו ביתר בגין הפרויקט הראשון סך של 20,694.32 ₪. בגין הפרויקט השני הספיק הנתבע לבצע עבודות בשווי של 21,066.6 ₪ ושולם לו בפועל בגין אותו פרויקט סך של 74,372 ₪, כך ששולם לו ביתר סך של 53,305.4 ₪.