ת"א 54183-03-12 הינוך נ' שוקרון ואח'

לפני בקשה שהוגשה על ידי הנתבעים 5-6 ( להלן יקראו: "הנתבעים" ) לפסילת חוו"ד של המומחה בתחום הפסיכיאטרי מטעם ביהמ"ש, ד"ר אורי מילר.

החלטתי זו ניתנת לאחר עיון בכל טענות הצדדים ובתיעוד המצוי בתיק לרבות ובמיוחד חוו"ד, נשוא הבקשה שלפני.

התובעת הגישה את התביעה לכתחילה ביחס לשני אירועים בהם הייתה מעורבת, האחד מיום 17/8/11 והשני מיום 23/4/12. בהתאם מינה ביהמ"ש מומחים בתחום הפסיכיאטריה והאורתופדיה לצורך קביעת הנכות שנותרה לתובעת.

בטרם החלו המומחים בעריכת חוות הדעת מטעמם, עתרה התובעת לתיקון כתב התביעה בדרך של הוספת תאונה נוספת בה הייתה התובעת מעורבת, שלישית במספר (להלן תיקרא: "התאונה הנוספת") מיום 8/10/08 ובהתאמה צורפו הנתבעים 5-6 לכתב התביעה.

עוד ביקשה התובעת, כי המומחים שמונו יחוו דעתם גם באשר לתאונה הנוספת – השלישית.

הנתבעים התנגדו לבקשה וביהמ"ש קבע בהחלטתו מיום 4/8/13 (החלטה שניתנה על ידי כב' השופטת רסלר – המותב הקודם שדן בתיק), כי המומחה בתחום האורתופדי יתייחס לתאונה הנוספת ואילו הבקשה באשר למומחה בתחום הפסיכיאטרי נדחתה לגבי האירוע הנוסף – כל זאת בהעדר כל אינדיקציה לתלונות, טיפול או פנייה לטיפול וראשית ראייה לנכות צמיתה בתחום זה לאחר האירוע הנוסף.

בעקבות קבלת חוו"ד של ד"ר מילר ובשים לב שהמומחה התייחס בחוות הדעת לתאונה הנוספת ואף קבע ביחס אליה את שיעור הנכות הצמיתה הוגשה הבקשה שלפני.

לטענת הנתבעים המומחה חרג מסמכותו ופעל בניגוד מוחלט לכתב המינוי באשר לא נדרש להתייחס לתאונה הנוספת וזאת באופן מפורש ושאינו משתמע לשני פנים וממילא לא עלה בידה לאסוף את התיעוד הרלוונטי לאירוע ביחס לתחום זה ולהעבירו לידי המומחה לצורך קבלת התייחסות, כך שלמעשה חוו"ד ניתנה מבלי שהנתבעים נטלו בה כל חלק.

הנתבע 2 עתר להותרת חוות הדעת על כנה משני טעמים ;

טעם ראשון, הנתבעים היו ערים, כך לטענתם, למחדלים המיוחסים להתנהלות התובעת אשר הפנתה מסמכים ביחס לשלוש התאונות לד"ר חנן דוד, שסייע בידי המומחה הפסיכיאטרי לצורך עריכת אבחון נוירופסיכולוגי ולפיכך, היה עליהם כבר אז להתנגד לכך ולא להמתין עד לאחר עריכת חוו"ד.