ת"א 5417-07-14 ש. נ' ש. ואח'

2.הנתבעים הם בעל ואשתו הנמצאים בהליכי גירושין. בין היתר, מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה הליך שבמסגרתו מונו כונסי נכסים לצורך מכירת דירה שהייתה שייכת לנתבעים (תמ"ש 37243-08-13). התובע, שהוא דודו של הנתבע 1 ("הנתבע"), הגיש נגד הנתבעים את התביעה הנוכחית על סך 470,544 ש"ח בגין כספים שהלווה להם, לטענתו. הנתבע לא התגונן מפני התביעה, וביום 24.11.2014 ניתן נגדו פסק דין על מלוא סכומה. פסק הדין הוגש ללשכת ההוצאה לפועל ולטענת התובע סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל עומד עתה על סך של 830,764 ש"ח. במסגרת הליך ההוצאה לפועל, ניתן צו עיקול על זכויות התובע בכספים המוחזקים אצל כונסי הנכסים. בהליך נגד הנתבעת 2 ("הנתבעת") התקיימו הוכחות והוגשו סיכומים והוא ממתין לפסק דין.1.בפניי בקשה לביטול עיקול, ולחלופין לצמצומו לסך של 98,000 ש"ח.

3.ביום 30.1.2017 הגיש התובע בקשה למתן צו עיקול, בה נמסר כי ניתן פסק דין בהליך בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרתו נקבע כי תמורת הדירה תחולק באופן מסוים, כך שהנתבע יקבל סך של 731,806 ש"ח, ואילו הנתבעת תקבל סך של 446,760 ש"ח. התובע עתר להטלת עיקול על חלקה של הנתבעת, וניתן צו עיקול כמבוקש. עתה מונחת בפניי בקשתה של הנתבעת לביטול העיקול, ולחלופין לצמצומו כך שהוא יחול על סך של 98,000 ש"ח בלבד, כשיעור הפער בין סכום החוב לטובת התובע בתיק ההוצאה לפועל לבין הסכום שהנתבע אמור לקבל לפי פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, ואשר לגביו חל כאמור צו עיקול לטובת התובע. בדיון שהתקיים בבקשה טען ב"כ התובע, כי הוא יסכים לצמצום העיקול רק ככל שיתקבלו בפועל כספים בתיק ההוצאה לפועל שפתח, שכן לא ניתן לדעת אם לא יהיו נושים נוספים שיטענו לזכויות בחלקו של הנתבע בתמורת הדירה.

4.בתום הדיון קבעתי, בהסכמת הצדדים, כי תוגש תוך 7 ימים הודעה האם שולם חלקו של הנתבע לתיק ההוצאה לפועל. מההודעות שהוגשו עולה, כי רשמת ההוצאה לפועל החליטה שחלוקת הכספים תיקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה אישר פסיקתה שהגישו כונסי הנכסים לחלוקת הכספים, אולם הנתבע הגיש בקשה לביטולה של החלטה זו והבקשה עודנה תלויה ועומדת. בנסיבות אלו, התובע עומד על התנגדותו לצמצום העיקול.

5.לאחר ששקלתי בדבר, החלטתי לצמצם את העיקול כך שהוא יחול על סך של 200,000 ש"ח בלבד. מצב הדברים הנוכחי הוא, שקיים צו עיקול לטובת התובע על חלקו של הנתבע בתמורה. סכום זה גבוה בהרבה מסכום התביעה המקורי, וזאת מבלי להתעלם מכך שחובו של הנתבע גדל במסגרת הליך ההוצאה לפועל. כספים אלו אמנם לא התקבלו בפועל אצל התובע, אולם ככל הידוע לא הוגשה עד עתה ללשכת ההוצאה לפועל או לבית המשפט תביעה מצד נושים אחרים בקשר לסכומים אלה. לא ניתן לדעת כמובן אם יהיו טוענים נוספים לזכויות, אולם עסקינן באיזון בין הצדדים ויש להביא בחשבון שבנקודה זו מדובר בחשש גרידא. כנגד זאת, עומדת זכותה של הנתבעת ליהנות מהסכומים שנפסק על ידי בית המשפט לענייני משפחה כי הם שייכים לה. בנסיבות אלו, סבורני כי צמצום צו העיקול כך שהוא יעמוד על קרוב למחצית מהסכום שנפסק על ידי בית המשפט לענייני משפחה שהוא שייך לנתבעת, מאזן נכונה בין האינטרסים של הצדדים. למותר לומר, כי קביעה זו מתייחסת למערכת היחסים שבין התובע לנתבעת בלבד, ואין בה כדי להשליך באופן כלשהו על הבקשה התלויה ועומדת בבית המשפט לענייני משפחה.

לאור האמור, אני מורה על צמצום העיקול לסך של 200,000 ש"ח.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ז, 09 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: