ת"א 54046-02-13 בוסקילה ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל-מחוז תל אביב

לפני תביעה למתן סעד הצהרתי בגדרו מתבקש בית המשפט לקבוע כי התובעים מחזיקים כדין בנכס- בית הבנוי על חלק ממקרקעין בכפר רשף נוף ים הרצלייה והמהווה חלק מחלקות 9 ו – 10 בגוש 6670 (להלן: "הנכס" ו- "המקרקעין") וכי, בנסיבות החזקתם בנכס, מנועה הנתבעת מהוצאת צו המורה על פינויים מהנכס או על הריסתו.

מבוא -

1. אין חולק כי הנכס נשוא התביעה בנוי על מקרקעין מוסדרים שהם בבעלות מדינת ישראל ובניהול הנתבעת – רשות מקרקעי ישראל. אין חולק כי אין לתובעים זכויות רשומות במקרקעין.

2. לטענת הנתבעת, בביקור אשר נערך על ידי נציגיה ביום 2/9/12, במסגרתו התברר לה לראשונה כי התובעים פלשו למקרקעין והקימו, בין סוללות העפר הנמצאות במקום, מבנה שבאותה עת נמצא לקראת סיום הבנייה.

3. לפיכך, ביום 20/09/12 שלחה הנתבעת לתובעים התראה לפינוי המבנה בתוך 7 ימים וזאת על ידי הדבקת דרישת הפינוי על דלת המבנה.

4. משלא פונו המקרקעין במועד הנקוב בהתראה ומכח הסמכות שהוענקה לנתבעת בהתאם לסעיף 4 לחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים) התשמ"א 1981 או ליתר דיוק חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) – שמו החדש של החוק (בהתאם לתיקון מס' 3 מיום 01/01/2011) (להלן "חוק סילוק פולשים"), הוציאה הנתבעת ביום 19/11/12 צו פינוי, אשר הודבק על דלת המבנה בנוכחות שני מפקחים מטעמה (להלן: "צו הפינוי")

5. ביום 27/02/13 הגישו התובעים בקשה למתן צו מניעה, במסגרת תביעה זו.