ת"א 54031-03-15 קידר ואח' נ' פיצה זיוית פאי בע"מ ואח'

בקשה להארכת מועד להגשת תצהירים מטעם הנתבעים.

רקע וטענות הצדדים

בהחלטת בית המשפט מיום 8.2.17 הורה בית המשפט לתובעים להגיש תצהירים מטעמם עד יום 9.4.17 ולנתבעים עד יום 18.6.17. כמו כן נקבע קדם משפט ליום 7.9.17.

תצהירי התובעים הוגשו ביום 10.5.17, לאחר שקיבלו שתי ארכות להגשתם בהסכמת הנתבעים. הנתבעים לא הגישו תצהירים מטעמם עד למועד הדיון. בדיון ביקש ב"כ הנתבעים ארכה של 14 יום להגשת התצהירים וטען כי היה נתק בינו לבין הנתבעים (ע' 3 ש' 13-14 ו – 18). בית המשפט אפשר לנתבעים להגיש בקשה בהתאם לתקנה 168(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות"), היא הבקשה כאן.

בבקשה, טענו הנתבעים כי הנתבעת 1 חוותה אירוע של התמוטטות עצבים (התקף חרדה קשה) ביוני 2017, ממנו התאוששה רק באוגוסט ולכן לא הוגשו התצהירים. לטענת הנתבעים, הנתבעת 1 הייתה אשת הקשר לעניין הליך זה והנתבעים 3 ו – 4 לא היו מעורבים או מודעים לצורך להגיש תצהירים. לבקשה צורפו מסמכים רפואיים.

התובעים בתגובתם, מבקשים כי הבקשה תידחה. לטענתם, בקשת הנתבעים לא הצביעה על טעם המצדיק את האיחור בהגשת התצהירים. לטענתם, המסמכים הרפואיים אינם תומכים בטענות הנתבעים, הם וודאי לא מצדיקים את התנהלות הנתבעים 3 ו – 4 ובכל מקרה מדובר בטעמים שהיו בשליטת הנתבעים. לטענת התובעים אין לתת יד לסחבת אותה נוקטים הנתבעים. התובעים מציינים כי בדיון ביקשו הנתבעים ארכה של 14 יום להגשת התצהירים וכיום לאחר חודש ומחצה הם מבקשים לפתע 30 יום ארכה. התובעים מציינים כי תצהיריהם הוגשו למעלה מארבעה חודשים קודם לכן וסבורים כי יש לאזן בין זכויותיהם והאינטרסים שלהם לבין אלה של הנתבעים, כמו גם לקחת בחשבון את האינטרס הציבורי ביעילות ההליכים.

דיון והכרעה

לאחר שאני שוקלת את טענות הצדדים אני סבורה כי יש מקום להיעתר לבקשה. אני סבורה כי במקרה זה ניתן לפצות את התובעים על התנהלותם הדיונית של הנתבעים באמצעות הטלת הוצאות ואין מקום לחסום את דרכם של הנתבעים מהגשת ראיותיהם.