ת"א 53936-02-13 מ. נ' נחלאוי ואח'

לפני תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. בית המשפט (כב' השופטת ע' קוזין-יוסף) הורה על פיצול הדיון בין שאלת החבות לבין שאלת הנזק. לפיכך, נסבה המחלוקת בין הצדדים אודות שאלת החבות בלבד.

התאונה, גדר המחלוקת וראיות הצדדים 

1. התובע, יליד שנת 1991 (בן כ-26) נפגע, על פי הנטען, בתאונת דרכים שארעה ביום 14.4.12 בקלנסואה (להלן: התאונה).

    

2. ממקום התאונה פונה התובע על ידי מגן דוד אדום לקבלת טיפול רפואי בבית חולים "מאיר", כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית. התובע אושפז עד ליום 1.5.12, אז הועבר למרכז לשיקום בבית חולים "לוינשטיין", בו אושפז עד ליום 5.6.12.

    

3. התאונה ארעה, על פי הנטען, שעה שהתובע היה נוסע ברכב השייך לדודתו, הגב' אינתהל מסרואה (להלן: אינתהל או הדודה) ואשר בוטח על-ידי הנתבעת. אין חולק כי לתובע לא היה במועד התאונה רישיון נהיגה (עמוד 7 לפרוטוקול, שורות 20-17). גרסתו של התובע היא כי הנתבע 1, מר שמואל נחלאוי (להלן: נחלאוי), נהג ברכב בעת התאונה, בנסיעת מבחן. נטען כי נחלאוי התעניין ברכישת הרכב של הדודה, וכי מטרת הנסיעה הייתה לאפשר לנחלאוי לבדוק את הרכב ולהתרשם ממנו על מנת שירכוש אותו.

    

4. הנתבעת הכחישה את חבותה והעלתה, למן כתב הגנתה, שתי אפשרויות: האחת – כי התאונה בה נפגע התובע ארעה בנסיבות אחרות ושונות מאלה הנטענות על-ידו; והשנייה – כי לא נחלאוי הוא שנהג ברכב במועד התאונה הנטענת, אלא התובע הוא שעשה כן. לעניין זה נטען כי קיימת אפשרות לפיה התובע ביקש מנחלאוי להצהיר שנהג ברכב, בין מהטעם שהתובע חסר רישיון נהיגה ובין מהטעם שבגופו של התובע נמצאו סמים (על פי מכתב השחרור מן המרכז הרפואי "מאיר" מיום 1.5.12, בדיקת השתן של התובע הייתה חיובית לקוקאין ול- THC). בנסיבות אלה, כך נטען, דין התביעה כנגד הנתבעת להידחות.

    

   דיון והכרעה