ת"א 5391-03-14 חאמאבי ואח' נ' פרידייב ואח'

1.פסק דין זה ניתן לפי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984.

2. ביסוד התביעה עומדת טענה לליקויים בבית שרכשו התובעים מאת הנתבעים בשנת 2007. לטענת התובעים, הבית נבנה ע"י הנתבע מס' 1, שהינו קבלן בניין, אשר עוד בטרם מסירת החזקה בו לתובעים, התחייב לתקן רשימה של ליקויים שנמצאו ע"י מומחה מטעם התובעים, אך לטענתם לא עשה כן. לדבריהם, עם השנים התגלו ליקויים נוספים בבית, כאשר סך הליקויים הגיע לסכום של 94,435 ₪, והסכום הנתבע הועמד על 104,435 ₪.

3.לטענת הנתבעים, דובר בבית פרטי שהיה בבעלותם, ואשר נמכר על ידם כאנשים פרטיים לתובעים, ולפיכך אין בינם לבין התובעים יחסים קבלן-קונה. הנתבעים טענו כי ליקויים אותם התחייבו לתקן בטרם מסירת החזקה בבית אכן תוקנו, וכי ככל שקיימים היום בבית ליקויים, אין המדובר בליקויים הקשורים אליהם או הנמצאים באחריותם.

4.במסגרת ההליך הסכימו הצדדים למנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנדסת הבניין. המומחה שמונה התייחס לליקויים עליהם הצביע בשנת 2007 המומחה מטעם התובעים (אותם כינה המומחה מטעם ביהמ"ש "פרק א"), וקבע כי ליקויים אלה קיימים גם היום, ועלות תיקונם עומדת על 24,552 ₪ (כולל מע"מ ופיקוח). המומחה התייחס גם לליקויים נוספים הנמצאים כיום בבית, מעבר לאלה שפורטו בחוות דעת המומחה מטעם התובעים בשנת 2007 (אותם כינה "פרק ב"), וקבע כי עלות תיקון ליקויים אלה עומדת על 24,915 ₪. המומחה הבהיר כי אין קשר בין הליקויים בפרק "א" לליקויים בפרק "ב". בתשובה לשאלות הבהרה ציין המומחה, כי האחריות לתיקון הליקויים בפרק "ב" מוטלת לדעתו על הנתבעים.

5.בישיבה מיום 30.4.15 הסכימו הצדדים למתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, בו ייפסק לתובעים סכום שבין 40,000 ₪ ל- 60,000 ₪, כאשר בית המשפט יוסמך לקבוע שסכום הפיצוי ישולם בתשלומים שמספרם בין 5 ל- 10.

כל אחד מהצדדים סיכם במהלך הישיבה את טיעוניו בעל פה.

התובעים חזרו על הנטען בכתב התביעה, והוסיפו כי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט מוכיחה את זכאותם הן לליקויים בפרק "א" והן לליקויים בפרק "ב". התובעים הדגישו כי חוות דעת המומחה מוכיחה כי הנתבעים לא תיקנו את הליקויים אותם התחייבו לתקן לפני מסירת החזקה בבית לידיהם, וכי אחריותם של הנתבעים לליקויים בפרק "ב" אינה דווקא חוזית, אלא גם נזיקית, מכיוון שהבית נבנה ע"י הנתבע מס' 1 שהוא קבלן בניין רשום.

הנתבעים טענו כי הליקויים בפרק "א" תוקנו על ידם לפני מסירת החזקה בבית. לדבריהם, הליקויים בפרק "ב" כלל אינם קשורים אליהם, וממילא לא ניתן לחייב אותם בגינם, הואיל והנתבעים אינם בגדר "קבלן". עוד נטען שהתובעים נקטו בשיהוי רב, והמתינו שנים ארוכות עד שהפנו לנתבעים טענות ביחס לליקויים המצויים בבית. לטענת הנתבעים, לו היו התובעים מבקשים בזמן אמת את תיקון הליקויים, הנתבעים יכולים היו לתקן את הליקויים באמצעות קבלנים מטעמם שהיו במקום.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוצגו בפניי, לרבות חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים סכום כולל של 51,000 ₪.

הסכום הנ"ל ישולם בשמונה תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בסך 6,375 ₪ כל אחד, אשר ישולמו החל מיום 1.6.15 ובכל ראשון לחודש שלאחר מכן. לצורך ביצוע התשלומים יעבירו הנתבעים לתובעים, באמצעות בא כוח התובעים, 8 שיקים משוכים ע"י מי מהנתבעים, בסך 6,375 ₪ כל אחד, ואשר זמן פרעונם יהיה תואם למועדי התשלומים הנ"ל (השיק הראשון יהיה לפירעון ליום 1.6.15 וכן הלאה). 8 שיקים כאמור יועברו לב"כ התובעים עד ליום 14.5.15.

איחור של ביצוע אחד התשלומים במועד, יעמיד את יתרת החוב לפירעון מיידי, כאשר יתרת החוב תורכב מהסכום של 51,000 ₪, בצירוף ריבית פיגורים כמשמעה בסעיף 5(ב) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, וזאת מיום מתן פסק הדין ועד מועד האיחור שהעמיד את יתרת החוב לפירעון מיידי, ובניכוי כל סכום ששולם עד אותו שלב ע"י הנתבעים מכוח פסק דין זה. לצורך העניין איחור של עד 7 ימים לא יהווה עילה להעמדת יתרת החוב לפירעון מיידי.