ת"א 53836-03-11 מינהל מקרעי ישראל-מדינת ישראל נ' צראף ואח'

1.ביום 1.1.15 הגיעו הצדדים להסכמות, שקיבלו תוקף של פסק דין. זאת, בפתח דיון שנקבע להוכחות בתביעת המשיבה (התובעת) – לסילוק יד ולקבלת צווי הריסה.

2.בין היתר, הצדדים הסכימו כי יינתנו צווים למניעת שימוש חורג במבנים מסוימים במקרקעין שבהחזקת המבקש (הנתבע), ובנוסף, צווי הריסה לחלק מהמבנים על מקרקעין אלו.

3.כמו כן, לפי הסכמת הצדדים, נדחה מועד כניסתם לתוקף של הצווים – ליום 31.12.15.

4.כעת מונחת בפניי בקשת המבקש לדחות את מועד כניסתם לתוקף של הצווים (צו ההריסה וצו הפסקת השימוש בסופרמרקט) למשך שנה נוספת. לגבי שני עניינים נוספים התבקשה ארכה קצרה של 5 ו- 30 ימים.

5.לאחר עיון בבקשה ובתגובות, אני דוחה את הבקשה.

6.אין עסקינן בהליך פלילי, שבו בית המשפט נתן גזר דין, וכעת מבוקשת ארכה.

זהו הליך אזרחי, שבו הצדדים הסכימו למתן צווים, והסכימו כי תינתן ארכה מסוימת לביצועם. למותר לציין כי לו נשמעו ההוכחות, והצדדים לא היו מגיעים להסכמה, הרי צווים שבית המשפט היה נותן בתום ההליך לא היו זוכים בהכרח לארכה כה ממושכת.

אמנם לבית המשפט סמכות טבועה להאריך מועדים שנקבעו בפסק דין, אך לא בנסיבות דנן.