ת"א 53709-07-15 סומרשטיין ואח' נ' ישי ואח'

1.לפניי בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על משיבים 1-2 (להלן: "המשיבים") לבצע עבודות בנייה ו/או שיפוץ ו/או עבודות מסוג כלשהו בבניין מגורים הנמצא ברחוב מטודלה 32 בירושלים, וזאת עד למתן הכרעה בתביעה העיקרית אותה הגישו המבקשים. ביום 30.7.15 ניתן צו מניעה ארעי, במעמד צד אחד, על ידי חברי, כב' השופט סובל. ביום 10.8.15 התקיים לפניי דיון במעמד הצדדים.

2.בעלי הדין בהליך שלפניי הם בעלי דירות בבית משותף הנמצא ברחוב מטודלה 32. משיבים 3-4 הם בעלי הדירה הנמצאת בקומה הראשונה; המבקשים הם בעלי שתי דירות הנמצאות בקומה השנייה; המשיבים הם בעלי דירה הנמצאת בקומה השלישית והאחרונה.

3.בשנים 2005-2006 נחתמו מספר הסכמים בין בעלי הדירות בבית המשותף שתמצית עניינם היא בכך, שהמשיבים קיבלו על עצמם לבצע עבודות בנייה מסוימות בבית המשותף ובדירות של בעלי הדירות האחרות (חיזוק הבניין, יצירת הרחבות, בניית חניות, בניית מעלית, ועוד), כנגד הסכמת בעלי הדירות האחרות כי מלוא הזכויות בגג הבניין יהיו שייכות למשיבים, ואלה יהיו רשאים לנצל את מלוא זכויות הבנייה בגג. בשנים 2008-2009 ביצעו המשיבים עבודות בנייה מסוימות, ואולם הם לא השלימו את כל שהיה עליהם לעשות, ובחודש יוני 2009 הם הפסיקו את העבודות. לטענת המבקשים, המשיבים "הותירו את מרבית הבניין כאתר בנייה על כל הסכנות והסיכונים שבכך" (סעיף 35 לבקשה). בנסיבות אלה, בשנת 2014 הודיעו המבקשים למשיבים על ביטול ההסכמים שנכרתו ביניהם. יצוין, כי צפייה בתמונות של הבניין מעלה, כי טענת המבקשים לגבי המצב העגום בו הבניין מצוי, אינן מופרכות.

4.לאחרונה הגיעו לבניין פועלים מטעם המשיבים לשם ביצוע עבודות. בעקבות כך הגישו המבקשים את הבקשה שלפניי בה הם עותרים לכך שבית המשפט יאסור על המשיבים לבצע בבניין עבודות כלשהן, וזאת עד למתן פסק דין בתביעה העיקרית. את הבקשה שהגישו סומכים המבקשים על שתי טענות: הטענה האחת היא, שלמשיבים אין היתר בנייה לבצע את העבודות אותן בכוונתם לבצע. הטענה השנייה היא, שהעבודות אותן בכוונת המשיבים לבצע הן, לפחות בחלקן, ברכוש המשותף, ומשבוטלו ההסכמים שנכרתו בין בעלי הדירות, אין למשיבים כל זכות לבצע עבודות ברכוש המשותף.

5.במהלך הדיון שהתקיים לפניי הוברר, כי בשלב זה מבקשים המשיבים לבצע שתי עבודות בלבד: האחת, המשיבים מבקשים לבצע חיזוקים בדירתם של משיבים 3-4 וזאת, בין היתר, על מנת שבבוא היום הם יוכלו לבנות תוספות בנייה על הגג. והשנייה, המשיבים מבקשים להשלים את בניית החניון התת-קרקעי בבניין ולהכשיר מעל לחניון גינה.

6.מהתגובות והבקשות שהוגשו על ידי המשיבים עוד קודם לדיון עלה, כי בעקבות הליך משפטי שהתנהל בין המשיבים לבין משיבים 3-4, ניתן למשיבים לאחרונה היתר בנייה שמספרו 108797. מסתבר, כי המבקשים הגישו התנגדות למתן ההיתר שניתן בסופו של דבר, ואולם הם לא מצאו לנכון לציין עובדה זו בבקשה שהגישו, וטענו שלמשיבים אין היתר בנייה. מכאן טענת המשיבים, כי יש לדחות את בקשת המבקשים על הסף, בשל חוסר ניקיון כפיים. אכן, יש טעם רב בדברי המשיבים ויש להצר כל כך שהמבקשים לא הביאו לפני בית המשפט את התמונה המלאה, במיוחד על רקע הטענות שהם עצמם מעלים בדבר אופן התנהלותם של המשיבים. עם זאת, אינני סבור כי מחדלם של המבקשים מצדיק את דחיית בקשתם מטעם זה בלבד.

7.ככל שמדובר בכוונתם של המשיבים לבצע חיזוקים בדירתם של משיבים 3-4, דומה שאין חולק על כך שהיתר הבניה שניתן לאחרונה למשיבים, מתיר להם לעשות חיזוקים כאלה. במהלך הדיון שהתקיים לפניי הודיעו המבקשים, שאין להם התנגדות שהמשיבים יבצעו את החיזוקים, ובלבד שאלה יהיו בתוך דירתם של משיבים 3-4, ולא מחוצה לה.

8.בנסיבות אלה אני קובע, כי המשיבים רשאים לבצע חיזוקים בדירתם של משיבים 3-4, ואולם זאת בשני תנאים: התנאי האחד הוא, שהעבודות יהיו אך ורק בתוך דירתם של משיבים 3-4 (יצוין, כי משיבים אלה אינם מתגוררים בדירה מזה שנים). התנאי השני הוא, שהעבודות ייעשו אך ורק בהתאם לתנאי היתר הבנייה שניתן למשיבים.

9.השאלה לגבי העבודות אשר בכוונת המשיבים לבצע לצורך בניית חניון תת-קרקעי והכשרת גינה, מורכבת יותר.