ת"א 53672-05-15 החברה לפיתוח עכו העתיקה נ' שמאלי

התביעה שלפניי הינה תביעת פינוי. בכתב ההגנה, העלה הנתבע טענה לפיה, הנכס בו הוא מחזיק אינו הנכס שאת פינויו דורשת התובעת, וכי הוא מחזיק בחדר שהינו חלק בלתי נפרד מדירת הוריו, המחזיקים בדירתם כדיירים מוגנים.

התובעת הגישה תצהירי עדות ראשית מטעמה, הכוללים זיהוי הנכס, באמצעות עדים מטעמה, אך בחרה שלא להגיש חוות דעת מודד מטעמה.

הנתבע חזר, בתצהיר עדותו הראשית על טענת הגנתו, והגיש תצהיר מטעם אביו, התומך בטענה, בצירוף הסכם השכירות המוגנת של הוריו.

ביום 4.1.17, הודעתי לבעלי הדין כי בכוונתי למנות מודד מטעם בית המשפט, על מנת שיחווה דעתו בסוגיית זיהוי המקרקעין, ואפשרתי להם לטעון בנושא.

התובעת מסכימה למינוי. הנתבע מתנגד לו, בנימוק שנטל השכנוע מוטל על התובעת, ועליה להוכיח את זיהוי המקרקעין כחלק מתביעתה. מינוי מומחה מטעם בית המשפט יהיה בו, לטענת הנתבע, "מקצה שיפורים" לתובעת שלא הביאה די ראיות מטעמה לזיהוי המקרקעין.

מטעם התובעת הוגשו תצהירים, הנתמכים בראיות שיש בהן כדי להצביע על זיהוי המקרקעין, שהינם חדר, במבנה שהינו חלק ממקרקעין לא מוסדרים, בעיר העתיקה בעכו. מטעם הנתבע, כאמור, הוגש תצהיר בו הוא חוזר על טענתו לפיה החדר בו הוא מחזיק הינו חלק מדירת הוריו.

בנסיבות אלה, מאחר שמדובר במקרקעין לא מוסדרים, ההכרעה בין גרסותיהם של בעלי הדין וראיותיהם, אינה פשוטה, ולשמה, על בית המשפט להיעזר בבעל מקצוע שיערוך בחינה מקצועית של הטענות.

אבהיר, כי מנוי מומחה אינו נדרש לצורך אימות טענות התובעת, דווקא, אלא גם לשם בחינת טענת ההגנה.

מבלי להידרש, בשלב זה, לניתוח הראיות, אין לשלול מצב שבתום חקירת עדי התובעת, יהיה די בראיות שהובאו על מנת להעביר את נטל הבאת הראיות אל כתפי הנתבע, לסתור את הזיהוי הלכאורי, ואם לא יהיה די בעדויותיהם של הנתבע ואביו, שאינן נתמכות בחוות דעת מקצועית, עשויה התביעה להתקבל.