- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 53655-07-10 קרש ואח' נ' בלו סטרס וורלד אינבסטמנטס בע"מ ואח'
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
53655-07-10
6.9.2015 |
|
בפני השופטת: מיכל שרביט |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובעים, נתבעים פורמאליים: 1. מאזן קרש 2. מונז'ר קרש 3. עלאא קרש 4. מאגד קרש 5. סלאח אלדין קריש 6. עדלי קרש עו"ד מוהנד ג'בארה עו"ד נאיל ראשד |
נתבעות: 1. בלו סטרס וורלד אינבסטמנטס בע"מ 2. עמותת עטרת כהנים עו"ד איתן גבע עו"ד נויה גבע עו"ד אברהם משה סגל |
| פסק דין | |
מבוא
1.בית בן שלוש קומות העומד על תילו מזה עשרות בשנים על חלקת מקרקעין בשכונת א-סעדיה בעיר העתיקה בירושלים הוא נושא המחלוקת בתיק דנן שעיקרה בזכויות הדיירות המוגנת הנטענות של התובעים בבית.
2.שלושה דורות של מחזיקים, בני משפחה אחת, אכלס הבית במרוצת השנים: סב - מוצטפא; שלושה בנים - מוסא (שבמרוצת השנים נטש את הנכס), כמאל וחרבי; ושמונה נכדים. שמונת הנכדים צד להליך דנן: התובעים 4-1 ושני הנתבעים הפורמליים הם ילדיו של הבן כמאל; ואילו התובעים 6-5 ילדיו של הבן חרבי.
הנתבעת 1 היא הבעלים הרשום של הנכס בשלמותו לאחר שרכשה אותו מבעליו הקודמים בני משפחת חנדל ביום 31.12.90, כעולה מנסח רישום הנכס במרשם המקרקעין (נספח א' לתצהיר ברק וינברג). הנתבעת 2 היא עמותה לה השכירה הנתבעת 1 במועדים הרלבנטיים חלקים מסוימים מן הבית.
3.הצדדים אינם חולקים על היותו של הסב מוצטפא דייר מוגן "מקורי" בנכס ומוקד המחלוקת ביניהם הוא בשאלת טיב זכויותיהם של בניו כמאל וחרבי - האם דיירים מוגנים "מקוריים", כטענת התובעים; או שמא דיירים מוגנים "נגזרים", כטענת הנתבעות. מכאן גם נגזרת המחלוקת בדבר מעמדם של התובעים, בניהם של כמאל וחרבי ונכדיו של הסב מוצטפא - התובעים טוענים לזכות דיירות מוגנת ועל כן עותרים לסילוק ידן של הנתבעות 2-1 מן הנכס; ואילו הנתבעות טוענות להעדר זכות כזו בידי התובעים ועל כן בתביעה שכנגד שהגישה הנתבעת 1 נגד התובע 1 עתרה לסילוק ידו מן הנכס ולתשלום דמי שימוש ראויים.
בטרם אפנה לפרוש את תמצית גרסאות הצדדים אייחד מילים קצרות למסגרת הנורמטיבית הרלבנטית למחלוקת שלפניי.
המסגרת הנורמטיבית
4. עבירותה של זכות הדיירות המוגנת בדירת מגורים ליורשים מוגבלת בתנאים הקבועים בסעיפים 20 ו-27(1) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972 (להלן: החוק). וזו לשון הסעיפים:
|
בעל דירה שנפטר |
20. (א) דייר של דירה שנפטר, יהיה בן-זוגו לדייר, ובלבד שהשנים היו בני-זוג לפחות ששה חדשים סמוך לפטירת הדייר והיו מתגוררים יחד תקופה זו. |
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
