ת"א 53616-02-13 פארס נ' עיריית חיפה ואח'

1.לפניי בקשת התובעת לביטול פסק-דין.

2. העובדות הצריכות לענייננו הן, בקליפת האגוז, כדלקמן:

2.1עסקינן בתביעה מיום 27/2/13 לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, לטענתו, עקב תאונה מיום 25/11/01 (להלן "התאונה").

2.2עם העברת התביעה לטיפולי ביום 23/2/14, ובהעדר טענה לנכות צמיתה, התבקשו שלושת הצדדים להודיע האם קיימת הסכמה להכרעת התביעה עפ"י סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984.

2.3לאור תשובות הצדדים (ראה: הודעות מהתאריכים 20/4/13, 27/4/13, 20/5/13 ו-2/6/13), זומנו הצדדים לישיבת קדם משפט ליום 2/9/14 תוך הוריה לתובע להגיש תוך 30 יום תצהיר בדבר נסיבות התאונה בצירוף תמונה (ראה: החלטה מיום 20/5/14).

2.4ביום 11/6/14 הודיע ב"כ התובע כי התובע שוהה בחו"ל לרגל לימודיו ולא יוכל להמציא את התצהיר בפרק הזמן שנקצב. חלף זאת התבקשה הסתפקות בתצהיר אביו של התובע מיום 6/8/09, אשר לא נכח בעת התאונה, שהומצא במסגרת משא ומתן בין הצדדים.

2.5בנסיבות אלה ניתנה לתובע ארכה בת 30 יום לקיים אחר ההחלטה מיום 20/5/14 והוריה כי התיק יובא לעיוני ביום 13/7/14 (ראה: החלטה מיום 11/6/14).

2.6ברם, התובע לא קיים אחר ההחלטה, אף לא במועד המוארך ועל כן, ביום 18/7/14 ניתנה אתראה בדבר מחיקת ההליך. ההחלטה הומצאה לתובע בפקסימיליה בו ביום וגם בדואר רשום ביום 21/7/14.

2.7ביום 24/8/13, ומשלא קיים התובע אחר ההחלטה גם בשלב זה - ניתן פסק דין המוחק את התביעה, ללא צו להוצאות, הוא פסק הדין שביטולו מבוקש כעת (לעיל ולהלן "פסק הדין"). פסק הדין הומצא לתובעת בפקסימיליה בו ביום וכן בדואר רשום ביום 29/8/14.

2.8ביום 10/9/14 הגיש התובע בקשה לביטול פסק דין.

3.בבואנו לבטל פסק-דין, ניצבות לפנינו שתי שאלות: האם נפל פגם בהליך מתן פסק-הדין שבעטיו יש להורות על ביטולו מחובת הצדק; ולחלופין, האם חרף העדר פגם, יש מקום להורות על ביטולו מכוח שקול הדעת הנתון לבית המשפט (ראה: רע"א 7034/00, צדקה נ' וייל (2001); ת.א. (ת"א) 12746/08, פיתוחי חוטם ייבוא ייצוא שיווק יוזמה בע"מ נ' פלמוליב בע"מ (2009), על האסמכתאות הנזכרות שם).

4. החלטות בית המשפט הומצאו לתובע והתובע אף אינו מכחיש זאת ואף לא כי התובע לא הגיש תצהיר בדבר נסיבות התאונה כנדרש.