ת"א 53465-11-11 אליה ואח' נ' כהן(המנוח) ואח'

לפני בקשת הנתבעת כי בית המשפט יתיר לה הגשת ראייה מאוחרת, כמו גם יאפשר פנייה למומחה מטעם בית המשפט ביחס לאותה ראייה.

התובעים התנגדו.

עניינו של הליך זה הוא תביעת התובעים לפירוק השיתוף במקרקעין, כאשר עסקינן בשתי חלקות סמוכות.

המחלוקות בין הצדדים לעניין זה התייחסו הן לשאלות שווי המקרקעין, הן לעניין אפשרות חלוקה בעין של כל אחת מן החלקות בנפרד, והן לעניין אפשרות ביצוע חלוקה בעין כך שכל אחד מן הצדדים יוותר עם חלקה אחת בשלמותה.

במסגרת ההליך, מונה על ידי ביום 21.11.12 מומחה מטעם בית המשפט וזאת הן לעניין שווי שתי החלקות, והן לעניין אפשרות ביצוע של פירוק בעין.

במסגרת חוות דעתו של המומחה , מצא המומחה להורות, כי לשיטתו בהתאם להוראות התכנון התקף, החלקות אינן ניתנות ל'חלוקה בעין', ושטחה של כל-אחת מהחלקות אינו עומד בקריטריון השטח, המוגדר לשם חלוקתה, כפי שנדרש על-פי תכנית בניין עיר אשר בתוקף.

(לעניין זה ראה פרק ח' סעיף 3 לחוות הדעת).

ביום ה- 4.12.14 התקיימה ישיבת ההוכחות בתיק זה, במסגרתה, בין היתר, נחקר גם המומחה מטעם בית המשפט. בסוף הדיון נקבעו מועדים לצורך הגשת סיכומים.

לאחר מועד זו, וקודם שהוגשו לעיוני סיכומי התובעים הוגשה הבקשה נשוא החלטתי זו, ובמסגרתה טענה הנתבעת כי ביום 16.7.14 התכנסה ועדת המשנה לרישוי ותכנון לדון בפרסם הנחיות להיתר בנייה למבנים בשטחים בייעוד חקלאי, וכי במסגרת דף ההנחיות שפורסם, ציינה הוועדה את עמדתה לעניין מתן הקלות לפיצול חלקות וקבע את השטח המינימלי לחלקה ל- 4 דונם.

הוסיפה התובעת וטענה כי בימים אשר קדמו להגשת הבקשה, הגיעה לידיה החלטה אשר משמעותה כי ניתן לקבל הקלות ולפצל חלקות כדוגמת המקרקעין נשוא התביעה לחלקות בנות 4 דונם לפחות.