ת"א 53448-07-13 דרייגור ואח' נ' גלי ג.ג. בע"מ ואח'

התובעים הגישו תביעה לצו מניעה קבוע וצו עשה.

הרקע לתביעה הוא הרעש והמטרד שלטענת התובעים הם סובלים ממנו, בעקבות פעילות בשטח הבריכה המוחזק על ידי נתבעים 1 ו-2 , פעילות הכוללת אירועים וכנסים. השטח נמצא סמוך מאוד לביתם שבמושב מסילת ציון.

שנתיים וחצי מאז הגשת כתבי הטענות חלפו עד שהצדדים סיימו למצות הליכי גישור ביניהם ללא הצלחה, מותב שטיפל בתיק פרש לגמלאות, המותב הנוכחי הורה על הגשת תצהירים ולאחריהם התקיים דיון ראשון – ביום 8/12/16 . במהלך הדיון ונוכח הראיות שצרפו הנתבעים, הובהרו לתובעים הקשיים המשפטיים והאחרים שעומדים בדרכם, נוכח הטענה שהנתבעים 1 ו-2 מחזיקים בהיתרים כדין, כאשר נתבעות 2 ו-4 תומכות בפעילותם המותרת והרצויה לטענתם.

בקשת בא כוחם לדון בתקפות ההיתרים והרישיונות שניתנו על ידי הרשויות, על דרך הסמכות שבגררא נדחתה על ידי בדיון המקדמי, באשר קיימת "דרך המלך" לעשות זאת, לפיכך ביקשו התובעים לשקול המשך ניהול תביעתם בפני.

ביום 12/1/17 הודיעו כי הם מבקשים למחוק התביעה ללא צו להוצאות.

הנתבעים התנגדו ודרשו דחיית התביעה ולא מחיקתה וכן חיוב בהוצאות.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים, אני מורה על מחיקת התביעה.

אני מחייבת את התובעים לשאת בהוצאות משפט סמליות בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל נתבע (נתבעים 1 ו-2 – ביחד ולחוד) ובסה"כ 6,000 ₪ בתוספת מע"מ.

הסכום אינו משקף את הטרחה הרבה והוצאות המשפט שהוציאו הנתבעים, ולכן, נוכח מחיקת התביעה ולא דחייתה, אני קובעת כי היה והתביעה תוגש מחדש לבית משפט השלום, במהלך השנתיים הקרובות, כי אז הגשתה תותנה בהשלמת הוצאות המשפט לצדדים בגין ההליך שבפני, בסכום נוסף של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ לכל נתבע. האמור לעיל בדבר השלמת הוצאות משפט אינו חל – אם תוגש עתירה מנהלית.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ז, 25 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.