ת"א 53436-12-11 צמח נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח'

בהליך זה התעוררה שאלה מקדמית: מהי מעמדה של הנכות שקבע המוסד לביטוח לאומי לענין הפעלת פוליסת ביטוח לפי חוק הספורט. אין חולק כי הנכות שנקבעה לתובע במל"ל היא 20% לצמיתות מיום 1.5.2011, לפי ס' 48(2)ב' (פגיעה בברך שמאל). התובע טען כי קביעה זו היא מחייבת בהליך דנא. הנתבעת 2 טענה כי אינה מחייבת, משום שנקבעה כנכות כללית בלבד שאין עמה קביעה של קשר סיבתי לארוע זה או אחר. הנתבעת ציינה שתביעת התובע לנכות מעבודה במל"ל – נדחתה.

סעיף 6(ג) לפוליסה קובע כדלקמן:

"היתה למוטב עילה לתביעה גם מהמוסד לביטוח לאומי עקב קרות מקרה הביטוח, תחייב קביעת המוסד לביטוח לאומי לגבי שיעור נכותו של המוטב הנובעת ממקרה הביטוח גם את הצדדים לפוליסה זו".

הוראה חוזית זו אינה מבחינה בין נכות כללית לבין נכות מעבודה. היא מאמצת את הנכות שנקבעה במל"ל, ובלבד שזו נקבעה "עקב קרות מקרה הביטוח".

הארוע הנבחן בתביעה זו הוא תאונת ספורט מיום 1.1.2009, שהתרחשה במשחק כדורסל שאורגן במסגרת עבודת התובע אצל הנתבעת 1. בקשר לארוע זה, התובע הגיש תביעה למל"ל, ונבדק ע"י רופאי המל"ל. באבחון רפואי של המל"ל מיום 16.5.2010 נרשם: "נפצעתי ב 1.1.09 במשחק כדורסל ונפגעתי ברצועה צולבת קדמית וגם בצדדים. הרגשתי שהברך יוצאת מהמקום, בבי"ח אמרו שהרצועה הצדדית נפגעה...". בתוצאות האבחון, נקבעו לתובע נכויות זמניות. בתום תקופת הנכויות הזמניות וביחס לאותה פעילות ספורטיבית ולאותה פציעה - נקבעה במל"ל נכותו הצמיתה של התובע, והעמדה כאמור על 20% (ר' מסמך מיום 5.6.2011).

אין חולק כי תביעת התובע למל"ל, בהתבסס על זכותו כנפגע עבודה – נדחתה (ר' דברי ב"כ התובע, פ' ע' 3 ש' 8). ואולם אין בכך כדי לאיין את הנכות הרפואית שנקבעה לו במל"ל, כנכות כללית, וזאת משום שהיא נקבעה במקרה דנא בעקבות הפציעה הנ"ל וביחס אליה. יושם אל לב, כי גם לפי ד"ר ביאליק מטעם הנתבעת, נותרה לתובע נכות צמיתה בעקבות הארוע (בשיעור 5%), וזאת לאחר שנמצא כי בבדיקת תהודה מגנטית "הודגמו קרעים מלאים של הרצועה הצולבת הקדמית ושל הרצועה הצידית הפנימית בברך שמאל.... בתאריך 28.2.10, בהרדמה כללית..., הודגם קרע חלקי של הרצועה הצולבת הקדמית ששוחזרה בעזרת גידי ההמסטרינגס" (ר' בפרק "דיון ומסקנות בחוות דעתו). ובהמשך חווה"ד: "סיכום: כתוצאת האירוע מיום 1.1.09, על פי התקנות בדבר קביעת דרגת נכות, והמבחנים הרפואיים של המוסד לביטוח לאומי, הנכות היום הינה בשיעור 5% לפי ס' חלקי 51(1)א', של התקנות הנ"ל, בגין דלדול קל של שרירי הירך השמאלית" (בע' 6-5 בחוות דעתו). ד"ר ביאליק לא ציין כי לתובע עבר רפואי רלבנטי כלשהו או גורמי נזק אחרים, פרט לפציעה נשוא הארוע דנא.

בנסיבות אלה, יש לקבוע כי הנכות שנקבעה במל"ל היא הנכות המחייבת לפי הפוליסה נשוא התביעה.

לאחר עיון בכתב התביעה המתוקן (המבוסס על חוק הספורט בלבד), אני מורה לב"כ התובע להודיע, בתוך 7 ימים מהיום, אם הוא עומד על התביעה כנגד הנתבעת 1, ואם כן – מהי העילה המשפטית כנגדה. לא יודיע דבר, יראוהו כמוותר על התביעה כנגדה, והיא תמחק.

בהעדר הסכמה של הנתבעת 2 להצעת ביהמ"ש לסיום הסכסוך בפשרה, אני מורה על קביעת התיק להגשת תע"ר ושמיעת ראיות, לפי היומן ובשעה שלאחר הפסקת הקלדניות, לרבות סיכומים בע"פ. בענין זה תישלח לצדדים הודעה נפרדת.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ד, 13 יולי 2014, בלשכתי, בהעדר הצדדים.