ת"א 53421-06-16 ח'ורי ואח' נ' לוי ואח'

בפניי עתירת הנתבע מס' 3 לביטול פסק הדין שניתן נגדו ביום 17/11/16, בהעדר התגוננות.

לאחר הגשת הבקשה וכן הגשת תגובה בכתב, קבעתי דיון במעמד הצדדים אשר התקיים היום.

ב"כ הצדדים חזרו על טענותיהם, וכן שמעתי טענות מפי ב"כ הנתבעים 1+2 אשר התייצב לדיון.

לאחר עיון בטענות הצדדים וכן במסמכים שצורפו, אני קובע כי כתב התביעה נמסר כדין לנתבע מס' 3, ואין לקבל את טענתו כי לא ידע על קיום ההליך המשפטי נגדו. לתגובה של ב"כ התובעים צורפו מסמכים מטעם רשות הדואר אשר מלמדים כי דבר הדואר נמסר לידי הנתבע מס' 3. אמנם אין בפניי אישור מסירה חתום על ידי הנתבע מס' 3, אך באישור הדואר רשום "דבר הדואר נמסר לייעדו". חרף הכחשתו המוחלטת של הנתבע מס' 3 לעניין קבלת כתב התביעה, הרי לא עלה בידו לסתור את האישורים מטעם רשות הדואר.

לאור האמור בפסקה הקודמת, מצטמצם הדיון כעת לסוגיה של ביטול פסק הדין על פי שיקול דעת בית המשפט. במסגרת זו בוחן בית המשפט שני תנאים מצטברים: האחד, מהו ההסבר למחדל של אי הגשת כתב הגנה, והשני, מהם סיכויי הגנה לגופו של עניין. הפסיקה קבעה כי השיקול המרכזי הינו השיקול השני.

מהנתונים שהובאו בפניי, לרבות טענות הצדדים בישיבת היום, קשה לומר כי הונח בפניי הסבר מניח את הדעת לעניין המחדל של אי הגשת כתב הגנה, אך מנגד, לא שוכנעתי כי אין בפי הנתבע מס' 3 הגנה כלשהי וכי ניתן לקבוע כבר עתה שגם אם תינתן לו הזדמנות להתגונן, עדיין ישוב בית המשפט וייתן את אותו פסק דין נגדו. לאור זאת, ובשקלול מלוא הנתונים, אני מחליט שלא לנעול את הדלת בפני הנתבע מס' 3 להביא את הגנתו בפני בית המשפט, אם כי אקבע לכך תנאים כפי שאפרט להלן.

אני מחליט לבטל את פסק הדין שניתן ביום 17/11/16 נגד הנתבע מס' 3 וזאת בתנאים המצטברים הבאים:

א.הנתבע מס' 3 ישלם לתובעים באמצעות בא כוחם הוצאות בסך 1,500 ₪. הפיקדון בסך 800 ₪ שהפקיד הנתבע מס' 3 על פי החלטה מיום 27/11/16 יועבר ישירות אל ב"כ התובעים על חשבון ההוצאות שנפסקו. היתרה תשולם על ידי הנתבע מס' 3 תוך 30 יום מהיום.