המוסד לביטוח לאומי נ' עיריית בני ברק ואח'

על טענת השתק שיפוטי, על הצורך בהגשת חוות דעת רפואית בתביעת שיבוב ובקשה למחוק המדינה כצד שלישי.

רקע

1.תביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי בהתאם להוראות סעיף 328 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב ], התשנ"ה -1995 (להלן: "החוק").

ביום 13.01.12 בעת שיצאה מכיתה בה לימדה, איבדה הנפגעת שיווי משקל כתוצאה ממדרגות שהיו רטובות וללא פסים למניעת החלקה. הנפגעת נפלה ונחבלה ונגרמו לה נזקים.

2.ביום 08.12.13, חתמה הנפגעת על "שטר פיטורין והסכם פיצוי סופי ומלא בתביעה" ובו הוסכם שהנתבעים, לפנים משורת הדין ומבלי להודות בחבותם ובאחריותם ישלמו לנפגעת 85,000 ₪.

בהסכם הצהירה הנפגעת שלא פנתה בדרישה לכל גורם, פרט לתובע בענף נפגעי עבודה, כי קיבלה הטבה מהתובע וכי היא תהיה רשאית לפנות לתובע באשר לתאונה.

3.לאחר שהתובע שילם לנפגעת דמי פגיעה, קצבת נכות זמנית ומענק נכות מהעבודה, הוגשה התביעה דנן.

4.הנתבעים ביקשו אורכה להגשת חוות דעת רפואית בתחום האורתופדיה וזאת עד שתוגש חוות דעת מטעם התובע.

התובע מתנגד לבקשה וטוען שעצם ניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי במסגרת הסדר, משתיקה את הנתבעות מלטעון שהתובע אינו זכאי לשיבוב.

השתק שיפוטי?

5.תורת ההשתק השיפוטי קובעת שבעל דין שטען טענה בהליך אחד וטענתו התקבלה מושתק מלהתכחש לטענתו בהליך כנגד יריב אחר ולטעון טענה הפוכה.

עניין של יום ביומו הוא שחברות ביטוח מגיעות להסדרים עם נפגעים ובאותם הסדרים, קיימת התייחסות לתשלומי המוסד לביטוח לאומי.

בית המשפט העליון התייחס באימרת אגב לשאלת יישום כללי ההשתק השיפוטי במקרה שבו נוכו גמלאות מוסד לביטוח לאומי וזאת בעניין רע"א 8297/12 הפניקס הישראלי לביטוח בע"מ ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי (16.07.13).