ת"א 5339-02-13 רינאוי נושאת נ' רושרוש(המנוח) ואח'

מבוא:

יורשיו של אדם טוענים כי רכש לפני למעלה מעשרים שנה נכס מקרקעין מחברו, אשר נפטר גם כן, לפני שנים רבות. להוכחת קיומה של העסקה הציגו היורשים עותק מצולם של הסכם מכירה נטען. לטענת יורשיו של המוכר, העסקה לא התקיימה מעולם וחתימתו של אביהם על המסמך שהוצג – מזויפת. הסכם מכירה מקורי חתום בידי המוכר – אין. מנגד, הועלו טענות יצירתיות ואינדיקציות לתמיכה בטענות, מטעם שני הצדדים – למכביר. האם בוצעה עסקה במקרקעין נשוא ההליך? זו השאלה אשר הוצבה לפתחי בתיק זה.

הרקע והמחלוקת בענייננו

1. התובעת, אליס רינאוי, אלמנתו של מר סלימאן יוסף רינאוי המנוח והיורשת היחידה שלו, על פי צו ירושה מיום 17.1.2009 (להלן, בהתאמה - "התובעת" ו"רינאוי המנוח") הגישה תביעה נגד הנתבעים 2-8, בניו של מר עיסא סלים רושרוש המנוח (להלן - "רושרוש המנוח").

    

   לטענת התובעת, במהלך שנות השמונים של המאה הקודמת נערכה בין רושרוש המנוח לבין הנתבעת 9, מדינת ישראל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (להלן - "המינהל"), עסקת חליפין וביום 2.5.1991 נחתם הסכם על פיו העביר רושרוש המנוח למינהל את זכויותיו במקרקעין המפורטים בנספח ב' להסכם האמור וקיבל, בתמורה, 2125/4726 חלקים מחלקה 34 בגוש 15412 ו-2802/368249 חלקים מחלקה 48 בגוש 15412 (להלן, בהתאמה - "הסכם החליפין" ו-"המקרקעין"). שתי החלקות רשומות בשלמות בבעלותה של המדינה.

2. עוד מספרת התובעת, כי בין רושרוש המנוח לבין מר עיסאם אבו חנין ומר אליאס אדיב זריק (להלן, בהתאמה "אבו חנין" ו-"זריק") נכרת הסכם למכירת 2 דונם מחלקות 34 ו-48 הנ"ל בתמורה לתשלום סך 28,000$, מתוכם שולמה לרושרוש המנוח מקדמה בסך של 15,000$. מוסיפה התובעת וטוענת, כי באותה עת פנה בעלה, רינאוי המנוח, אל רושרוש המנוח וביקש לרכוש חלק מזכויותיו בחלקות האמורות ורושרוש סיפר לו אודות העסקה בה נקשר עם אבו חנין וזריק. לטענת התובעת, הוסכם בין רינאוי המנוח לבין אבו חנין וזריק כי הוא ישיב להם את סכום המקדמה ששלמו לרושרוש המנוח והם, בתמורה, יאפשרו לו להשלים את רכישת המקרקעין במקומם. בהתאמה, טוענת התובעת כי ביום 11.10.1989, לאחר שקיבל את מלוא התמורה בגין שטח של 3,687 מ"ר, חתם רושרוש המנוח על הסכם להעברת הבעלות במקרקעין וכן, התחייב לבצע העברה ורישום על שמו של רינאוי המנוח לאחר שתושלם עסקת החליפין עם המינהל. לטענת התובעת, עם השלמתה של העסקה בין הצדדים תפס רינאוי המנוח חזקה במקרקעין שרכש ואולם, בשל מחלה בה לקה לא השלים את מלאכת הגידור והיישור של השטח ולא זכה לבנות עליו, כפי שתכנן.

    

3. בתביעתה, עותרת התובעת לפסק דין השל הצהרה, בו ייקבע כי הזכויות במלוא המקרקעין נשוא ההליך שייכות לה וכן, כי יינתן צו המורה לרשום אותן זכויות על שמה. לחלופין, מבקשת התובעת לקבוע כי היא זכאית להירשם כבעלים של 2 דונם מהמקרקעין וכן, להסמיך את בא כוחה לחתום בשם הנתבעים 2-8 על כל מסמך שיידרש על מנת להעביר את הזכויות במקרקעין על שמה.

    

4. בד בבד עם כתב התביעה הגישה התובעת בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, אשר ימנע בידי הנתבעים לבצע כל דיספוזיציה במקרקעין כדי לשמר את זכויותיה הקנייניות של התובעת עד להכרעה בתביעה (להלן - "הבקשה").