ת"א 53290-10-12 אלרז מכונות ניקוי מתקדמות בע"מ נ' זייד

הרקע לתביעה וטענות הצדדים

1.תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעים בגין נזקים שנגרמו לרכב בבעלותה ולמכונת קיטור שהייתה בתוכו בתאונה שארעה ביום 5.10.11 כתוצאה מפגיעת רכב השייך לנתבעת 2 שהיה נהוג על ידי נתבע 1 ומבוטח על ידי נתבעת 3 (להלן: "הנתבעת").

2.יצוין כי התביעה נידונה עם תביעה נוספת שהוגשה בגין אותה תאונה ובפסק דין מיום 22.03.15 נקבע כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של נתבע 1 וכי הנתבעת תישא בנזקיה של התובעת. הצדדים היו חלוקים על גובהו של הנזק.

3.התובעת טענה לנזקים בסך 120,878 ₪ הכולל: נזק לרכב בסך 42,828 ₪ (כולל מע"מ) לפי דו"ח שמאי; שכ"ט שמאי בסך 1,160 ₪; התקנת שילוט על רכב חדש שנרכש על ידה בסך 3,800 ₪; נזק למכונת הקיטור שנפגעה בתאונה בסך 13,800 ₪; סך 24,750 ₪ בגין אובדן הכנסה מאי-השכרת מכונת הקיטור לתקופה של 45 יום עד לרכישת מכונה חדשה; 27,000 ₪ בגין הפסד הכנסות בשל השבתת הרכב לתקופה של 54 יום עד לרכישת רכב חדש; חרף העובדה שלא היה לנהג הרכב שנפגע רכב לביצוע העבודה הם שילמו לו את שכרו ולכן נתבע ההפסד בגין תשלום השכר לנהג בסך 7,540 ₪. הנתבעת טענה כי רובם של הנזקים לא הוכחו. היא הסכימה כי עליה לשאת בנזק שנגרם לרכב, אולם בשל היותה של התובעת חברה בע"מ וכפי שציין גם השמאי מטעם התובעת, אין מקום לשלם את המע"מ ויש לשלם את שווי הרכב בסך של 36,486 ₪ לפי חוות הדעת. כן הסכימה הנתבעת כי עליה לשאת בשכ"ט השמאי. כל שאר רכיבי הנזק לא הוכחו לפי טענתה.

4.לצורך הוכחת הנזקים הצטיידה התובעת עם תצהירו של בעליה ומנהלה מר יעקב ארז. בתצהירו ציין מר ארז כי מאחר והרכב לא היה מבוטח בביטוח מקיף והנתבעים סירבו לפצותו על נזקיו, נבצר ממנו לרכוש רכב חדש. רק ביום 30.12.11 הוא הצליח לגייס די כסף לשם כך. בשל חסרון הרכב נבצר מהתובעת לספק סחורה ללקוחותיה במשך 54 ימים והיא הפסידה סך של 500 ₪ לכל יום. בתאונה גם נהרסה מכונת הקיטור באופן שלא ניתן היה לתקנה והתובעת נאלצה לרכוש מכונה חדשה בסך של 8,868 ₪. מאחר ומדובר במכונה המיובאת מחו"ל נבצר מהתובעת לתת שירות תקין ללקוחותיה במשך 45 יום והיא הפסידה בשל כך 550 ₪ ליום. מר ארז הוסיף כי המכונה שנפגעה בתאונה נרכשה בשנת 2006 תמורת סך של 13,800 ₪. כן ציין כי בשל החלפת הרכב היה צורך להדביק מדבקות פרסום של החברה על הרכב החדש בעלות של 3,800 ₪. טענתו זו תמך בהצעת מחיר שהוגשה לתובעת.

5.בדיון שהתקיים ביום 22.11.15 נחקר מר ארז על תצהירו ובחקירתו הנגדית ציין כי במלאי התובעת יש מספר מכונות המשמשות מכונות חלופיות בשעה שהתובעת נוטלת מכונות הנמצאות אצל לקוחותיה לצורך תיקונן. בתקופה בה ארעה התאונה כל המכונות שברשות התובעת היו מצויות אצל לקוחותיה. כשנדרש להוכחת טענתו זו, הצביע על חשבונית המתייחסת להשכרת מכונת הקיטור שנפגעה בתאונה ביום התאונה. הוא ציין גם כי לנהג הרכב לא הייתה עבודה עד רכישת הרכב החדש ואף על פי כן, הם לא פיטרוהו והמשיכו בתשלום שכרו.

דיון והכרעה

6.ראשית יצוין כי באשר לשווי הרכב וכפי שצוין בחוות הדעת, בצדק הופחת המע"מ שכן מדובר ברכב מסחרי של חברה בע"מ, ולא הוגשה ראייה כלשהי שיש בה כדי להצדיק את תשלום המע"מ במקרה זה.

7.באשר לשילוט שעל גבי הרכב, התובעת הצטיידה בעניין זה בהצעת מחיר בלבד. בנסיבות העניין די בכך כדי לקבוע את גובה הנזק שנגרם לשילוט שהיה על הרכב שנפגע בתאונה, ויש לחייב את הנתבעת בתשלום זה.

8.בעניין מכונת הקיטור, לא הוגשה חוות דעת. התובעת הגישה מסמך שהוכתר במילים "חוות דעת נזק" ואולם מדובר במסמך שנכתב על ידי מר ארז, שהוא כאמור מנהל התובעת, ובו נרשם במספר שורות בודדות תיאור הנזק של המכונה כתוצאה מהתאונה ולאחר מכן צוין כי: "עקב הפגיעה אין כדאיות לתקן לכן המכשיר הושבת לגמרי. עלות מכונה חדשה הינו 13,800 ₪ + מע"מ". ברי כי אין מדובר בחוות דעת שכן היא אינה ערוכה בהתאם לסעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971. ברי גם כי אין מקום להסתמך על מכתב של מנהל התובעת בעניין זה. תמים דעים אני עם ב"כ הנתבעים כי לא ניתן להוכיח נזק בדרך זו. על התובעת היה להצטייד בחוות דעת ערוכה כדין בה יתואר הנזק שנגרם למכונה בתאונה, עלויות תיקונה, קביעה כי בנסיבות העניין מדובר בנזק מוחלט הדורש רכישת מכונה חלופית וכן את אומדן שוויה של המכונה נכון ליום התאונה. פשיטא, כי אין מקום לאמוד את ערך המכונה במועד התאונה, למעלה מ-5 שנים, לאחר רכישתה בערכה במועד רכישתה. הטענה כי מדובר במכונה ייחודית שלא ניתן למצוא שמאי שיאמוד את ערכה לאחר הנזקים, היא טענה שלא ניתן לקבלה.

9.באשר לנזקים העקיפים בדבר אובדן הכנסות התובעת בשל העדר רכב והעדר מכונת קיטור. כאמור, בעניין זה סמכה התובעת את טענותיה על תצהירו של מר ארז בלבד. למעשה, מלבד חשבונית המתייחסת ליום התאונה ומלמדת על השכרת מכונת הקיטור באותו יום תמורת סך של 550 ₪, לא הובאה כל ראייה שיש בה ללמד על היקף הכנסותיה של התובעת ממכונת הקיטור שנפגעה בתאונה עובר לתאונה ועל אבדן ההכנסות שנגרם לתובעת כתוצאה מהפגיעה במכונה.

10.שומה על בעל דין להציג לפני בית המשפט את הראיה הטובה ביותר שניתן להביאה להוכחת העובדה אותה מבקש הוא להוכיח (ע"א 6205/98 אונגר נ' עופר, פ"ד נה(5) 71 (2001)). התובעת בחרה שלא לפעול בדרך זו והסתפקה בעדות יחידה של בעל הדין – מר ארז בעליה של התובעת. על התובעת היה לצרף כרטסת עבודה, יומן או כל מסמך אחר שיש בו כדי ללמד על פעילות המכונה טרם התאונה; על כך שמכונת הקיטור הייתה מושכרת, או נמסרה לשימוש ללקוח חלף מכונה שנלקחה לתיקון ושכל מלאי מכונות הקיטור שבידיה, יהיו אלה מכונות בודדות או מרובות, היו מצויות יום יום בידי לקוחותיה. זאת, כאשר בידי התובעת הייתה האפשרות לצרף כרטסת עבודה או יומן או מסמך אחר שיש בו כדי ללמד על כך שמכונת הקיטור הייתה מושכרת או נמסרת לשימוש ללקוח חלף מכונה שנלקחה לתיקון, יום אחר יום במועד שלפני התאונה, ועל כך שכל מלאי מכונות הקיטור שבידיה, יהיו אלו מכונות בודדות או מרובות, היו מצויות יום יום בידי לקוחותיה. לוּ עשתה כן ניתן היה ללמוד על קיומו של הפסד כתוצאה מהפגיעה במכונה. באופן דומה ניתן היה להצטייד במסמך שיש בו כדי לתמוך בטענה כי הרכב שנפגע בתאונה היה בשימוש יומיומי כמו גם שאר כלי הרכב של התובעת. ברם, התובעת לא הצטיידה במסמכים מעין אלו ובחרה כאמור, להסתפק בעדות בעליה של התובעת ומנהלה. חזקה על בעל דין שלא ימנע מבית המשפט ראייה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראייה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראייה היא הייתה פועלת נגדו (ראו: רע"א 2906/13 זהר נ' לשכת רישום המקרקעין תל אביב (פורסם ביום 3.07.13); ע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ (פורסם ביום 27.07.08)). למעשה, מלבד אמירותיו של מר ארז, לא הובאה כל ראייה כי נגרם לתובעת נזק בשל אי-יכולתה לספק לתקופה כלשהי מכונות חלופיות ללקוחותיה. אכן צורף מכתב של יועצת מס בו נרשם כי שימש הרכב מדי יום להובלת מכונות קיטור במסגרת שירות לקוחות, ואולם לא זו בלבד שיועצת המס ששלחה את המכתב לא התייצבה למתן עדות, אלא שבמכתב זה כשלעצמו אין כדי ללמד על אופן שירות הלקוחות בכלי רכב אחרים של התובעת ולא הוברר הנזק שנגרם כתוצאה מהשבתת הרכב.

11. יתרה מזאת. גם לוּ היה מוכח כי כלל המכונות וכלי הרכב שבידי התובעת היו כולם מצויים בשימוש יומיומי - לא ניתן לדעת מהו היקף אובדן ההכנסות (זאת בנוסף לכך שהשבתת המכונה אף היא לא הוכחה כראוי, כאמור). ניתן היה בנקל להוכיח נזקים אלו באמצעות דו"חות חשבונאיים של התובעת מהחודשים שקדמו לתאונה והשוואתם לדו"חות חשבונאיים של התובעת בחודש וחצי שלאחריה. משהדבר לא נעשה, חזקה אפוא, כי לוּ היו מוגשים מסמכים אלו, הם לא היו תומכים בגרסת התובעת. התובעת בחרה לתמוך את טענותיה בעניין זה בחשבונית מס אחת ממנה נתבקש ללמד כי היא קיבלה עבור השכרת מכונת הקיטור ליום אחד סך של 550 ₪. ואולם לא זו בלבד שלא הוכח כי המכונה מושכרת יום אחר יום ברציפות, אלא שלא הוכחו הכנסות התובעת בימים נוספים וייתכן בהחלט כי לא בכל יום של השכרת מכונה התקבלה אצלה אותה הכנסה. מה גם, שלטענת מר ארז עצמו, בחלק מהימים המכונה ניתנה חלף נטילת מכונה לתיקון כחלק מהשירות שנותנת התובעת ולא כהשכרה. גם לא הוברר כיצד בפועל סיפקה החברה שירות ללקוחותיה בתקופה שלאחר התאונה. במידה והיא לא סיפקה שירות בתקופה זו ונגרמו לה נזקים עקב כך, היה עליה להצטייד בראיות מתאימות בעניין זה. כמו כן, גם לא הוכחו הוצאות התובעת לצד הכנסתה מהשכרת המכונה ולא ניתן ללמוד מה הנזק שנגרם לתובעת בהקשר זה. גם עניין זה היה ניתן להוכיח באמצעות הגשת דו"חות חשבונאיים כאמור, ומשלא הוגשו המסקנה היא כי לוּ הדוחות היו מוגשים, הם לא היו תומכים בגרסת התובעת. פשיטא כי אין מקום להוכחת אובדן הכנסה בדרך בה ביקש להוכיח זאת ב"כ התובעת בסיכומיו על דרך חישוב הוצאות התובעת ליום עבודה אחד (שכר עובד, רכב על הוצאותיו השונות) אל מול הכנסה עבור השכרת המכונה ליום אחד. מה גם, שייתכן שתקופה מסוימת התובעת אכן לא הפיקה רווחים.

12.באשר לשכר העובד הנטען, יצוין כי אין די בצירוף תלוש השכר של העובד. על התובעת היה להצטייד בעדותו של העובד ממנה ניתן יהיה ללמוד כי הוא אכן לא עבד באותם 30 יום נטענים. משהעובד לא התייצב, חזקה כי לוּ היה מתייצב עדותו לא הייתה תומכת בגרסת התובעת (ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, 658 (1991)). מה גם, שלא הוברר כי הייתה מניעה להעסיקו בתפקיד אחר אצל התובעת בתקופה זו. גם לא הוברר כיצד מחד נטען כי רכב חדש היה בידי החברה רק בחלוף 54 יום ואילו לעובד ששימש כנהג לא הייתה עבודה 37 יום בלבד.

13.אכן, ייתכן כי לתובעת נגרמו נזקים עקיפים כלשהם כתוצאה מהפגיעה ברכב ובמכונת הקיטור, ברם בהעדר הוכחות באשר לגובה הנזק אין מקום להעריכו בדרך של אומדנא. הנטל מונח לפתחו של בעל הדין להעמיד תשתית עובדתית שתאפשר לבית המשפט להעריך את מידת הנזק ואת שיעור הפיצויים והדבר אינו נקבע על פי אומדנא דדיינא (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לח(2) 800 (1981)). אמנם בסמכותו של בית המשפט לפסוק לתובע פיצויים באומדן כללי אם הוא השתכנע שנגרם לתובע נזק אשר הוא אינו יכול להוכיחו במדויק. ואולם, זאת, באותם מקרים אשר לאור טבעו ואופיו של הנזק קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ואת שיעור הפיצויים. במקרים שכאלו, יכול בית המשפט להשלים את החסר בנתונים שהובאו על ידי התובע תוך עריכת אומדן מתאים (ע"א 444/94 אורות ייצוג אמנים נ' עטרי, פ"ד נא(5) 241, 255 (1997)). אין בית המשפט משלים את החסר מקום בו הנפגע כַשל בהבאת ראיותיו, כבמקרה זה.