ת"א 53277-07-11 אבו ליל ואח' נ' למשכנתאות

1.ענייננו בבקשת התובעים לפסול מותב זה מלהמשיך לדון בתיק. הבקשה הוגשה בתאריך 16/05/2016, ובהחלטתי מיום 17/05/2016 הוריתי על המצאתה לצד שכנגד ומתן תגובתו.

בין לבין, התקבלה תגובת המשיב, ותשובת המבקשים לתגובה.

2.כבר יצוין, כי התיק קבוע להוכחות בתאריך 01/06/2016, ומשכך קבע בית-המשפט לצדדים סד זמנים צפוף יחסית.

3.משום מה, נוקטים המבקשים בלשון יחיד, כאילו שהבקשה מוגשת בשם המבקש מס' 1 בלבד, למרות שבכותרת צוינו שני התובעים כ"מבקשים", ומה גם מדובר בבני זוג שתביעתם אחת.

על-כן, אתייחס לבקשה כבקשה המוגשת בשם שני התובעים.

נימוקי הבקשה:

4.המבקשים פותחים בטענה, כי מותב זה גילה דעתו שאין הוא אובייקטיבי, וכי דעתו נעולה ומגובשת נגדם עוד מהשלבים המקדמיים של ההליך; לטענת המבקשים, בית-המשפט כבר גילה דעתו בהליכים המקדמיים, כי בכוונתו לפסוק נגדם, תוך השמעת אמירות "שלא רק חורצות גורל התיק ספציפית אלא בשיטה מאיימת ולא ברורה" (סעיף 1 לבקשה).

5.לטענתם, לבית-משפט זה "היסטוריה" בפסיקה נגד המבקש (שהוא עו"ד במקצוע), עת ייצג לקוחותיו בתיקים אחרים. המבקשים מציינים מספר הליך אחר (תיק מס' 23010-04-16), בו אכן המבקש מס' 1 ייצג אחד מהצדדים שם ובית-המשפט החליט כפי שהחליט.

6.בהמשך מעלים המבקשים השגות לגוף ההחלטה שניתנה שם, ובכלל זה טענות "ערעוריות" על אותה החלטה, שאין לה ולהליך כאן כל זיקה, אם-כי מלמדת היא, לטענת המבקשים, על "משוא הפנים" של בית-המשפט כלפי המבקש מס' 1, והלקוח המיוצג על-ידו.

7.כן מעלים המבקשים טענות באשר להתבטאויות בית-המשפט בהליך האחר בדיונים שהתקיימו ב-14/04/2016, ובהחלטה שניתנה ב-13/04/2016, אשר הבהירה החלטה קודמת מ-12/04/2016.

לטענתם, בית-המשפט השמיע התבטאויות בדיון מ-14/04/2016 כלפי המבקש מס' 1, עת העיר בית-המשפט שההחלטה תהיה דחית הבקשה "בשתי שורות", ועוד מיני טענות (ר' סעיף 9 (א) (ב) לבקשה).