ת"א 53244-12-12 זריהן נ' משטרת ישראל

1. פסק-דין זה ניתן על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984.

2. המדובר בתביעה נזיקית לתשלום פיצוים בגין נזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מרשלנות ניהול הליך פלילי נגדו. התובע טען לרשלנות הן של היחידה החוקרת והן של התביעה אשר הגישה כתב אישום כנגדו. התובע נחשד בביצוע עבירות של איומים על בת זוגו לשעבר, תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, והטרדת עובד ציבור וננקטו נגדו הליכים פלילים בגין החשד לעבירות אלו. בהחלטה מיום 16.7.14 אשר ניתנה בשאלת החבות נקבע כי ביחס לעבירת האיומים וביחס לעבירה של העלבת עובד ציבור, לא הוכחה רשלנות מצד הנתבעת. יחד עם זאת, ביחס לאישום בעבירה של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו ,נקבע כי הרשות החוקרת התרשלה בחקירתה והיה בכך כדי להביא לנזק כתוצאה מקיום ההליך בגין עבירה זו.

הצדדים הסכימו כי פסק הדין בשאלת הפיצוי הראוי בנסיבות (נוכח העובדה שההליך נוהל בצוותא חדא ביחס לשלושת העבירות, אשר רק לגבי אחת מהן נקבע כי קמה רשלנות בחקירה), יינתן על דרך הפשרה וזאת לאחר שהתובע הגיש תצהיר מטעמו וניתנה לצדדים הזדמנות להגיש טיעוניהם.

3.כבר בראשית הדברים אדגיש, כי בעובדה שהצדדים הסכימו והסמיכו את בית המשפט להכריע על דרך הפשרה, יש להצביע על כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת, אשר יהיו בה קביעות וממצאים חד משמעיים ביחס למי מהצדדים.

בעניין זה כבר נקבע בפסיקה: "הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "יקוב הדין את ההר" ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו. המשפט מכיר בחשיבות ערך האמת, אך גם ביחסיותו של ערך זה. המשפט מתרחק מערכים מוחלטים ומחפש פשרה- המשקפת את מלוא המורכבות של הקיום האנושי- בין ערכים מתנגדים. דווקא החיפוש אחר ערכים ובהם החיפוש אחר האמת מביא את המשפט לצורך הדורש לאזן בין ערכים מתנגשים (ראה אהרון ברק- על משפט שיפוט ואמת, משפטים כ"ז (תשנ"ו) 11).

כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 איננה מוגבלת לד' אמותיו של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים" (ת"א (ת"א) 726247/06 סלקום ישראל בע"מ נ. בריטניה ישראל מעוף נכסים והשקעות בע"מ).

4.כפי שהובהר (ראה החלטה בפרוטוקול מיום 29.10.14) והוסכם על ידי הצדדים, פס"ד זה אשר ניתן על דרך הפשרה אינו מנומק. בעניין זה אזכיר את ההלכה כי מוטב שפס"ד על דרך הפשרה לא ינומק בשל מורכבות השיקולים העומדים בבסיסו ואשר אינם ניתנים למדידה ומשקל (ראה רע"א 3876/01 פלסט בע"מ נ. שיטרית, שם סקר בית המשפט את הבסיס להלכה זו).

5.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ובכל המסמכים שבפני ולאחר ששקלתי את השיקולים הנדרשים בדין,לרבות העובדה שההליך התנהל ביחס לשלוש עבירות במאוחד,כאשר רק לגבי אחת מהן מצאתי כי הרשות החוקרת התרשלה בחקירתה (וכן הבאתי בחשבון שלא הוגשו מסמכים שניתן היה להגיש לצורך הוכחת הנזקים הממוניים הנטענים),אך שקלתי גם שיקולים החורגים מדלת אמותיו של הדין המהותי והראויים, כפי שפורט לעיל,להכרעה על דרך הפשרה,אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 42,000 ₪.

למען הסר ספק,סכום זה כולל בחובו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.