ת"א 53172-06-11, 59889-10-10 ק' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

התובע נפגע בתאונת דרכים ביום 18.7.2010. תביעה זו הוגשה כנגד הנתבעת, מבטחת הרכב, לתשלום פיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

לקביעת נכותו של התובע מונו מומחים מטעם בית המשפט בתחומי הנוירולוגיה, האורטופדיה והפולמונולוגיה (ריאות). המומחים בתחומי האורטופדיה והפולמונולוגיה קבעו כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מהתאונה. בתחום הנוירולוגיה מונה פרופ' תמיר בן-חור. בחוות דעתו, שהוגשה ביום 27.8.12, קבע פרופ' בן-חור כי לתובע נותרה נכות בשיעור 30% בגין פגיעה קוגנטיבית, 10% בגין סימני צד סנסורי-מוטורים בפלג גוף שמאל ו-20% בגין הגבלה בתנועת גלגלי העיניים והיעדר תגובת אישון שמאל. חוות הדעת נערכה לאחר שהתובע נבדק במרפאתו של המומחה בבית החולים הדסה עין כרם, ביום 25.6.12. המומחה ציין בחוות הדעת כי התובע "אינו דובר עברית, הגיע בליווי עו"ד מיעארי ששימש כמתורגמן". בחוות הדעת נרשמה מפי התובע פרשת המקרה וכן נרשמו תלונותיו. המומחה סקר את המסמכים הרפואיים שהועברו אליו ובדק את התובע. על פי הרשום בחוות הדעת, נערכה לתובע, בין היתר, בדיקה קוגנטיבית קצרה והמומחה ציין כי "הבדיקה מוגבלת בשל הצורך בתרגום".

כ-3 חודשים לאחר הגשת חוות הדעת הגישה הנתבעת בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה בתחום הנוירולוגיה. הנתבעת טענה כי נוכחותו של ב"כ התובע במהלך בדיקת התובע נוגדת את כל מהות הליך מינוי המומחים ע"י בית המשפט, שתכליתו שמירה על אובייקטיביות המומחה מטעם בית המשפט, מבלי שא' ינסה להשפיע או להטות את חוות הדעת. הנתבעת טענה כי במקרה זה לא ניתן לתקן את הפגם שנפל בחוות הדעת וביקשה פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה חדש.

ב"כ התובע טען בתגובתו כי ליווה את התובע לבדיקה שנקבעה אצל המומחה, פרופ' בן חור, מאחר ולא היה ביכולתו של התובע להגיע לשם בכוחות עצמו או בתחבורה ציבורית. לטענתו, מאחר ולא היה במשרדו של פרופ' בן-חור מתורגמן לשפה הערבית ועל מנת שלא לבטל את הבדיקה ולגרם לבזבוז זמן יקר, נאלץ הוא להיות נוכח בחלק מהבדיקה על מנת לתרגם את הדברים שנאמרו. ב"כ התובע הבהיר כי נכח בבדיקה ושימש כמתורגמן רק בראשיתה ולאחר פרק זמן מסויים נדרש על ידי המומחה לצאת החוצה. ב"כ התובע הדגיש כי תרגם את הדברים המופיעים בפרק "פרשת המקרה" באופן המקצועי והאמין ביותר ולא ניסה להוסיף או להחסיר בדברים. כן נטען כי תלונותיו של התובע, שתורגמו למומחה על ידי בא-כוחו, קיבלו ממילא ביטוי בתיעוד הרפואי שהיה בפני המומחה והקשר שלהם לפגיעה בתאונה מוכח הן בתיעוד הרפואי והן בבדיקה הפיסית שנערכה לתובע. בנסיבות אלה, כך נטען, אין המדובר בפגם היורד לשורשו של עניין ואין לפסול את חוות הדעת.

בשלב מאוחר יותר נשלחה הבקשה לקבלת תגובתו של המומחה. המומחה, פרופ' בן חור, השיב ביום 1.10.13 במענה לטענות כי "ככל שהדברים נוגעים אליי, הרי בדיקת התובע בנוכחות עורך דין נעשתה בתום לב. העובדה היא שציינתי את נוכחותו בחוות דעתי". לדבריו, "הליקויים הקוגנטיבים, סנסורי-מוטורים ובתנועות עיניים הינם ברורים ולהערכתי נוכחות עורך הדין בבדיקה לא השפיעה באופן מהותי על ממצאי הבדיקה. זאת, במגבלה הברורה והכתובה בחוות הדעת של צורך במתורגמן. המידע על חבלת מוח קשה עם איבוד הכרה ממושך ואמנזיה ממושכת, וכן על תמונה של קונטוזיה מוחית משמעותית ב-CT הינו חד-משמעי. חוות דעתי ניתנה על סמך נתונים אובייקטיבים אלה ולא נזקקה להישען על תלונות סובייקטיביות".

לאחר שהתיק עבר לטיפולי ולאחר שניתנה הצעת בית המשפט לסילוק התביעה בפשרה, ביקשה הנתבעת כי תינתן תחילה החלטה בבקשה שהוגשה בעבר לפסילת חוות הדעת, בטרם תינתן עמדתה להצעה שניתנה.