ת"א 5313-04-15 שליאפינטוך נ' ט' ואח'

1.זוהי בקשה למתן צו מניעה זמני שיורה למשיבים להימנע מביצוע כל פעולה במקרקעין הידועים כחלקה 15 תת חלקה 19 בגוש 17835 בנצרת עילית, (להלן: "הדירה"), עד להכרעה בתביעה.

2.המבקש הגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי, בנוגע לזכויותיו בדירה, בהסתמך על הסכם רכישה שנערך ביום 07/07/86, ולפיו נרכשו הזכויות בדירה מאת המשיבים 1 ו-2 (שהיו אז בני זוג), על ידי המבקש ואשתו דאז (משיבה מס' 3).

הזכויות בדירה רשומות עדיין בלשכת רישום המקרקעין על שם המשיבים 1 ו-2.

3.במסגרת הליכים שהתנהלו בין המשיבים 1 ו-2 בבית המשפט לענייני משפחה, נדון נושא חלוקת הרכוש המשותף, ובין היתר, נדונה שאלת הזכויות בדירה. המבקש לא היה צד להליך זה, אולם לאחר שהובאו בפני בית המשפט לענייני משפחה ראיות, לרבות עדותו של המבקש עצמו, נקבעו שם ממצאים באשר להתרשמות בית המשפט, כי מדובר בהסכם פיקטיבי. הואיל והזכויות בדירה רשומות עדיין על שם בני הזוג - המשיבים 1 ו-2, הורה בית המשפט על פירוק השיתוף בדירה, אולם הוסיף (בסעיף 57 לפסק הדין): "יחד עם זאת, מאחר והקונים לא צורפו להליכים אלה והם הצד הרלבנטי לתביעה, אני מעכבת את ביצוע פירוק השיתוף בדירה ל-90 יום במהלכם, יהיו רשאים מי מהקונים לנקוט בהליך המתאים לעניין דירה זו".

בעקבות האמור, פנה המבקש לבית משפט זה, במטרה להצהיר על זכויותיו בדירה ולהביא לרישומן.

4.במאמר מוסגר יאמר, כי בקשת המשיבה מס' 2 לדחות את התביעה על הסף מחמת השתק פלוגתא נדחה בהחלטתו של כב' הרשם טאהא ערפאת מיום 19/04/15.

5.עם הגשת התביעה, עתר המבקש ליתן צו מניעה זמני שיאסור על ביצוע כל פעולה בדירה. ביום 06/04/15 ניתן צו זמני במעמד צד אחד, כמבוקש, עד להכרעה בבקשה, לאחר דיון במעמד שני הצדדים.

דיון והכרעה:

6.על המבקש סעד זמני להראות, על סמך ראיות מהימנות לכאורה, כי סיכויי התביעה טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, במובן זה שהנזק שייגרם לו אם תדחה הבקשה הינו גבוה ומשמעותי מן הנזק שייגרם למשיבים אם יינתן הצו.