ת"א 53103-07-12 כהן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

לפניי תביעה לפיצוי בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975.

1. בהתאם לנטען, התובעת ילידת 1982, נפגעה בתאונת דרכים ביום 18.10.2011, בעת שנהגה ברכב שמספרו 30-919-76. הנתבעת, מבטחת הרכב בפוליסת ביטוח חובה. הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות. המחלוקת הנטועה בין הצדדים היא לשאלת נזקיה של התובעת כתוצאה מהתאונה.

    

   הצדדים הסכימו כי ינתן פס"ד, ללא חקירת העדים, על בסיס הראיות וכתבי הטענות בתיק.

    

2. ד"ר אהרון צ'צ'יק מונה כאורתופד מטעם בית המשפט, לבחינת נכותה של התובעת כתוצאה מהתאונה. בחוות דעת מיום 02.12.2012 קבע, כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 2.5% בשל בעיות בצוואר, בהתאם לסעיף 37(5)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן: "התקנות"), וכן 1% נכות בגין בעיה בגב תחתון, בהתאם לסעיף 37(7)(א) לתקנות.

    

3. בתשובה לשאלות הבהרה, ששוגרו למומחה על ידי בא כוח הנתבעת, השיב המומחה ביום 30.04.2014 כי יש לייחס חלק מנכותה של התובעת כפי שקבע בחוות דעתו לעברה. לפיכך, המליץ לייחס 20% מהנכות הצווארית למצב קודם ו- 80% לתאונה נשוא הליך זה. אשר לנכות שקבע בגב התחתון, לאור עברה, ייחס מחצית מהנכות בלבד לתאונה נשוא הליך זה. בנסיבות אלו עולה, כי שיעור נכותה הכולל של התובעת כתוצאה מהתאונה, הינו בשיעור של 2.5% בלבד.

    

4. התובעת, בתצהיר עדותה הראשית, טענה כי כתוצאה מהתאונה נגרמו לה נזקי גוף קשים שביטויים כאבים עזים, מגבלות תנועה ותופעת נמלול בגפיים התחתונות ורגישות בברכיים. עוד, טענה התובעת כי כתוצאה מחבלת ראש, היא סובלת מכאבי ראש. התובעת טענה כי כתוצאה מהתאונה נאלצה לעבור טיפולים פיזיותרפיים, לעשות שימוש בצווארון תומך לפרק זמן ממושך וכן נזקקה לטיפול תרופתי.

    

   לטענת התובעת, עובר לתאונה והחל מיום 15.08.2007, עסקה בתפקיד ניהולי בחברת "ביטא – או2 טכנולוגיות בע"מ" ושכרה עמד על סך של 9,218 ₪ ברוטו לחודש, בניכוי מס הכנסה. לטענתה, כתוצאה מהתאונה נאלצה להיעדר ממקום עבודתה, אולם שכרה שולם באופן מלא ולפיכך היא אינה דורשת פיצוי בגין הפסד שכר לתקופה זו.