ת"א 53054-05-14 רם פל שיווק ותקשורת בע"מ נ' רשות המיסים אגף מכס ומע"מ

בקשה להארכת המועד להגשת תביעה ביחס למיסי יבוא ששילמה התובעת בגין טובין שיובאו בהתאם ל – 9 רשימונים, ושולמו בתקופה שבין חודש אוקטובר 2013 לבין חודש ינואר 2014.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. התובעת ייבאה טלפונים סלולריים מספק בחו"ל, בהתאם לרשימונים הנ"ל.

2. עם הגעת הטובין לארץ, הנתבעת מצאה לנכון להפעיל את סמכותה הקבועה בסעיף 132 לפקודת המכס, פסלה את ערך העיסקה המוצהר, וקבעה תחתיו מחיר עיסקה אחר בטענה כי בין התובעת לבין הספק בחו"ל מתקיימים יחסים מיוחדים אשר השפיעו על מחיר העיסקה. נוכח קביעה זו חייבה הנתבעת את התובעת במכס בהתאם למחיר העיסקה שנקבע (פעולה הקרויה בז'רגון המקצועי "הרמת מכס").

3. התובעת שילמה את המכס הנוסף הנדרש תחת מחאה, ובחודש מאי 2014 הגישה תביעה להשבתו, בהתאם לזכותה לפי סעיף 154 לפקודת המכס.

4. הנתבעת הגישה כתב הגנה אשר במסגרתו עתרה להתיישנות התביעה בגין חמישה רשימונים. את טענתה מבססת הנתבעת על הוראת סעיף 154 (ב) לפקודת המכס לפיו:

   "בעל הטובין רשאי, תוך שלושה חודשים מיום התשלום, להגיש תובענה נגד הממשלה להחזרת הסכום ששילם כאמור, כולו או מרצתו"

   לטענת הנתבעת התביעה בגין רשימונים אלה הוגשה בחריגה מהתקופה הקבועה בהוראה זו, ועל כן התיישנה.

5. נוכח טענת ההתיישנות, התובעת הגישה בקשה להארכת המועד להגשת התביעה.

   בתגובתה לבקשה הטעימה הנתבעת כי היא ממקדת את טענת ההתיישנות בשלושה רשימונים בלבד, וזאת משום שלגבי שאר הרשימונים הסכימה להארכת המועד בהליכי הקודמים להגשת התביעה.

   סעיף 154(ב) לפקודת המכס – התיישנות?!