ת"א 53028-11-15 יגלניק נ' אדרי ואח'

לבית משפט זה הוגשה תביעה שעניינה עסקה שנערכה בין בעלי הדין בקשר לזכויות במקרקעין ומתן שירותי בנייה.

במסגרת כתב התביעה התבקש בית המשפט להצהיר כי על החוזים נשוא התביעה חל חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, וכי הנתבעים הפרו חוזים אלה. כן התבקש בית המשפט להורות על אכיפת ההסכמים תוך מתן תשלום פיצוי לתובע.

לחלופין התבקש בית המשפט במסגרת כתב התביעה להורות על בטלות העסקה, תוך מתן הוראה לנתבעים להשיב לתובע את הסכומים ששולמו להם בגין העסקה, וכן לשלם להם סכומים נוספים כפיצוי בגין הפרתה.

בהחלטתו מיום 29.6.17 קבע בית המשפט (כבוד השופטת תמר בר-אשר צבן) כי המדובר בעסקה שאינה חוקית, וכי החוזים העומדים ביסודה אינם חוקיים, שכן במסגרת העסקה התחייבו הנתבעים לבנות עבור התובע יחידת מגורים בשטח שייעודו שני מקומות חנייה וחדר אשפה.

בית המשפט הוסיף וקבע כי נוכח מסקנתו האמורה, זכאי התובע לכל היותר להשבת הסכומים ששילם, תוך שציין כי "לעת הזו לא ננקטת כל עמדה לעניין סכום ההשבה ואף לא לעניין השאלה אם התובע זכאי לפיצוי כלשהו".

בית המשפט הציע לצדדים לנהל ביניהם משא ומתן מתוך ניסיון להגיע להסכמה לעניין הסכום שיושב לתובע, והוסיף כי ככל שלא תושג הסכמה בין הצדדים, ייקבעו מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית "רק לעניין שאלת זכאות התובע להשבה או לפיצוי לנוכח בטלות ההסכם בשל היותו כאמור, בגדר הסכם לא חוקי".

התובע הגיש ערעור על ההחלטה האמורה, במסגרתו השיג על מסקנת בית המשפט בדבר היות ההסכם בלתי חוקי.

במסגרת התדיינות בבית המשפט המחוזי בבקשת התובע לפטור מהפקדת ערבון טענו הנתבעים כי לא היה מקום להגשת ערעור על ההחלטה, שכן אין המדובר ב"פסק דין" אלא ב"החלטה אחרת", עליה היה התובע רשאי להגיש אך בקשת רשות ערעור, עד למועד שכבר חלף.

בהחלטתו מיום 7.12.17 קבע בית המשפט המחוזי (כבוד השופט אלכסנדר רון), כי ניתנת לצדדים ארכה להגשת "בקשת הבהרה" לבית משפט השלום, על מנת שיקבע האם להבנתו ההחלטה נשוא הערעור היא החלטה שסיכמה את ההליך אם לאו.