ת"א 52879-06-14

לפניי מונחת בקשת הנתבעת מיום 21.10.15 לעיון מחדש בהחלטתי מיום 11.10.15, ולביטול הקביעות שבה, וזאת בעקבות החלטת כב' השופטת אסתר נחליאלי חייט מבית המשפט המחוזי מיום 20.10.15, במסגרתה הורתה על עיכוב ביצוע החלטתי לחשוף את הסכם ההפצה עד להחלטה בבר"ע.

אליבא דב"כ הנתבעת בבקשתו: "ברור לגמרי כי הנתבעת לא "ביזתה" כל החלטה ולא היה כל בסיס (אף לא מלכתחילה) לחייבה בהוצאות כלשהן".

ביום 21.7.15 ניתן על ידי צו שחייב את הנתבעת להעביר בתוך 7 ימים לעיונה של התובעת הסכם הפצה שנחתם בינה לבין חברת HTC, תוך השחרת הסעיפים שצוינו בהחלטה.

הנתבעת הגישה בקשה לעיון מחדש בהחלטה זו. ביום 23.7.15 ניתנה החלטתי בבקשה לעיון מחדש, במסגרתה קבעתי כי איני רואה מקום לשנות את החלטתי המקורית. יחד עם זאת, הותר לנתבעת להשחיר סעיף נוסף בהסכם.

ביום 26.7.15 הגישה הנתבעת בקשה נוספת בעניין גילויו של הסכם ההפצה, במסגרתה בקשה כי יושחרו סעיפים נוספים בנוסח ההסכם שיועבר לעיונה של התובעת וכן בקשה שייקבעו תנאים נוספים לגילויו של ההסכם. ביום 28.7.15 ניתנה החלטתי בבקשה זו, לפיה אין מקום לשנות מההחלטה המקורית וכי יש לקיימה ללא תנאים.

ביום 29.7.15 הגישה הנתבעת בקשה בתיק זה לעיכוב ביצוע ההחלטה המקורית, מהטעם שבכוונתה להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו.

ביום 3.8.15 קבעתי כי לא מצאתי לנכון להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה.

ניתן לראות, כי בסך הכל ניתנו על ידי 4 החלטות, אשר לפי כל אחת מהן היה על הנתבעת להעביר לעיונה של התובעת את הסכם ההפצה, תוך השחרת הסעיפים שפורטו בהחלטות מיום 21.7.15 ומיום 23.7.15.

בין לבין, הגישה הנתבעת ביום 11.8.15 לבית המשפט המחוזי בתל אביב בר"ע על החלטתי, ויחד עימה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.