סלאמה נ' גיוסי

לפני תובענה למתן פסק דין

הצהרתי בדבר בטלות חוזה המכר שנערך ביום 24.9.14 בין התובע לנתבע 1 (להלן: "הנתבע") בעניין מכירת חלק מזכויות התובע בגוש 7874 חלקה 30 באדמות קלנסווה (להלן: "חוזה המכר"), נוכח כך שמדובר בחוזה למראית עין, חוזה פסול המנוגד לתקנת הציבור, שנחתם במרמה, תוך הטעייה, ניצול מצוקת התובע ועושק שלו. עוד בקש התובע להורות ללשכת רישום המקרקעין בנתניה על ביטול רישום זכויותיו של הנתבע מכוח חוזה המכר ולתן צו מניעה המורה לנתבע או למי מטעמו לא להיכנס למגרש נשוא התובענה.

רקע וטענות הצדדים

1. ביום 24.9.14 נחתם חוזה מכר מקרקעין (בעברית) בין התובע לנתבע, לפיו רכש הנתבע מהתובע חלק מזכויותיו בגוש X, חלקה Y, בשטח של 1000 מ"ר (להלן: "המגרש"). בחוזה המכר נקבע, כי התמורה בגין רכישת המגרש תהא בסך של 60,000 ₪ (ראו: סעיף 16). עוד נקבע בחוזה המכר, כי המוכר (התובע) מאשר בחתימת ידו על החוזה, כי קיבל במעמד חתימת החוזה את מלוא סכום התמורה במזומן (סעיף 17). כן צוין בחוזה המכר, כי הקונה (הנתבע) יישא בתשלום מס שבח, מס רכישה ו/או מע"מ ככל שיחולו בגין העסקה (סעיף 13). חוזה המכר נחתם בפני עו"ד עבד אלסתאר חדיג'ה (להלן:" עו"ד חדיג'ה") שחתם חתימת אישור בסיפא להסכם, אישר בחתימתו, כי הצדדים חתמו על החוזה לאחר שהוא הסביר להם את תוכנו, משמעותו ונפקותו המשפטיים ותרגם להם אותו לשפה הערבית המובנת להם.

2. ביום 14.7.16 ניתן צו מניעה זמני, לפיו נאסרה כל דיספוזיציה במגרש מושא התובענה וזאת עד למתן פסק דין בתיק העיקרי.

    

3. לטענת התובע, הוא נתבקש לחתום על חוזה המכר למרות שאינו יודע קרוא וכתוב בשפה העברית. הוא חתם על חוזה המכר מבלי שקרא אותו ומבלי שקיבל ממנו העתק. עוד הוא טוען, כי התמורה עליה סוכם בגין רכישת המגרש עמדה על סך של 1,300,000 ₪ ולא ככתוב בחוזה המכר. לגרסתו, במעמד חתימת הסכם המכר שילם לו הנתבע סך של 50,000 ₪ במזומן וכן העביר לו עוד 17 שיקים נוספים כל אחד על סך של 50,000 ₪ ובסך הכל, סך של 900,000 ש"ח. לגבי יתרת הסכום, בסך של 400,000 ש"ח, התחייב הנתבע לשלם לו עוד 8 שיקים נוספים כל אחד על סך של 50,000 ₪. כל שיק שניתן כאמור, שולם במועדו במזומן והוחזר לנתבע עם התשלום. לטענת התובע, מתוך כנותו ואמונתו בעו"ד חדיג'ה ובנתבע שהינו רופא המשפחה שלו ואשר שוררים ביניהם יחסי אמון, הוא הסכים לאמור. בדיעבד התברר לו, כי הסכום עליו דווח לרשויות המס עמד על סך של 60,000 ₪ ולא 1,300,000 ₪ כמוסכם. בנוסף, טוען התובע, כי הוטעה כשהוחתם בחוזה המכר על שטח של 1000 מ"ר ולא 600 מ"ר, כפי שסבר. הנתבע העלים את התמורה האמיתית וניצל את מצוקתו של התובע, בורותו ומצבו הכלכלי והבריאותי, זייף את השטח המוסכם ושינה אותו מבלי לגלות לתובע ומבלי למסור לו העתק מהחוזה, והדבר מהווה אף עושק של התובע. העלמת התמורה מרשויות המס הופכת את החוזה לחוזה פסול הנוגד את תקנת הציבור אשר דינו להתבטל מעיקרו. זאת בנוסף להטעיה בנוגע לגודל השטח שצוין בהסכם המכר, השגת דבר במרמה, דיווח כוזב לרשויות המס, ויצירת חוזה למראית עין שמטרתו עשיית עושר ולא במשפט. כל אלה, מזכים את התובע בזכות לביטול חוזה המכר.

    

4. מנגד טוען הנתבע, כי התובע מכר לו שטח של 1000 מ"ר מתוך חלקה 30 בגוש 4874, כאשר הבעלות במגרש הועברה על שמו ביום 28.3.16, לאחר ששילם את מלוא התמורה. הנתבע שילם לתובע את מלוא מחיר רכישת הממכר כפי שנדרש ואשר נקבע בהסכמה הדדית, בסך של 900,000 ש"ח. הדיווח על חוזה המכר נערך על ידי עו"ד חדיג'ה כמייצגם של התובע והנתבע גם יחד ועל פי הנחיות שניתנו לו על ידי התובע. התובע מושתק ומנוע מלטעון נגד תוקפו של חוזה המכר שנעשה עפ"י דרישותיו והנחיותיו. אף אם עסקינן בחוזה בלתי חוקי, לבית המשפט הסמכות לאכוף אותו והדבר נתון לשיקול דעתו. כאשר שני הצדדים שותפים להתנהלות הבלתי חוקית, בתי המשפט לא יתנו למי שמבקש להתנער מחיוביו בחוזה לחמוק מקיומו. לחלופין, אף אם מדובר בהסכם למראית עין, הרי שמראית עין כשלעצמה אינה משחררת מחיובי ההסכם ומראית עין יחסית כבעניינו, אינה גורמת לאיון ההסכם.

    

5. בישיבת יום 24.5.18 נחקרו, התובע ומר חסן יאסין מוחמד (להלן: "יאסין") מטעמו וכן נחקר הנתבע. באי כוח הצדדים סיכמו את טיעוניהם בעל פה והגיעה העת למתן פסק דין בתובענה.