ת"א 52783-01-13 שליבו ואח' נ' בירן ואח'

סכסוך זכויות ביחס לנכס מקרקעין המהווה חלק מנחלה במושב בית זית – הוא שעומד במוקד ההליכים שלפניי.

מבוא – עיקרי העובדות וההליכים

הצדדים והסכסוך – כללי

1. במסגרת ההליכים הוגשו תביעה ושתי תביעות שכנגד. לאחר שמיעת העדויות וקודם שנשמעו הסיכומים, נמחקו בהסכמה שתי התביעות שכנגד. נותר לדון בתביעה העיקרית.

    

2. קודם שנעמוד בפירוט על עיקרי העובדות הצריכות להכרעה נתאר בקצרה את הנפשות הפועלות ואת לב הסכסוך שהובא לפתחו של בית המשפט.

    

3. התובעים 2-1, עובד ואודט שליבו (להלן: שליבו), הם הרשומים ברשות מקרקעי ישראל כבעלי מלוא הזכויות בנחלה מס' 32 במושב בית זית (להלן: הנחלה). בשנת 1999 התקשרו שליבו בהסכם עם הנתבעים 2-1, גרא וטטיאנה בירן (להלן: בירן).

    

   הסכם זה, שיכונה להלן הסכם המכר, הוא שעומד במרכז המחלוקת שבין הצדדים. בהמשך נעמוד בפירוט על הוראותיו. בשלב זה יצוין בתמצית כי ההסכם נסב על חלק מהנחלה ששטחו 763 מ"ר אשר עליו בנוי בית מגורים בשטח של כ- 200 מ"ר המהווה את יחידת הבן הממשיך בנחלה (להלן: הנכס). בהסכם המכר מכרו שליבו לבירן את הזכויות בנכס. בנוסף התחייבו שליבו לפעול על חשבונם לפיצול הנכס מן הנחלה בהתאם לנוהלי רשות מקרקעי ישראל (אז מינהל מקרקעי ישראל) (להלן גם: הרשות). כן התחייבו לרשום את הנכס על שם בירן ולהביא לחתימת חוזה חכירה מהוון בין בירן לבין רשות מקרקעי ישראל כך שלבירן יוקנו זכויות חכירה מהוונות בנכס. בהסכם המכר נקבע כי במקרים מסוימים, ובכלל זה במצב דברים שבו לא ניתן יהיה לפצל את הנכס מהנחלה, תהיה לבירן הזכות לבטל את הסכם המכר. או אז תיעשה השבה של הסכומים ששילמו בירן תוך התאמות שהוסכמו.

    

4. זמן מה לאחר שנעשה הסכם המכר קיבלו בירן חזקה בנכס ועברו להתגורר בו.