ת"א 52619-06-15 נלרסה ואח' נ' מאיסלאס ואח'

לפני בקשת נתבע שכנגד 3 ( להלן: "המבקש" ) למחוק את כתב התביעה שכנגד שהוגש כנגד המבקש, בטענה שהוא נמסר בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי. לטענת המבקש, לא צורפו לכתב התביעה שכנגד, כתב התביעה המקורי וכתב ההגנה שהוגש ע"י התובע שכנגד ( להלן: "המשיב" ) בהתאם לתקנה 54(ב) סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. לטענתו, בכך שלא נמסר לו כתב ההגנה המקורי הוסתרו ממנו פרטים מהותיים שאינו יכול להתייחס אליהם בכתב הגנתו. לטענת המבקש כתב התביעה שכנגד איננו מגלה כל עילת תביעה ולמעשה אין כל יריבות בניהן.

המשיב בתגובתו עותר לדחיית הבקשה שכן לטענתו כתבי הטענות נגישים לב"כ המבקש ואין חובה בדין למסור למבקש את כתב התביעה המקורי. לטענתו, לא חלה עליו חובה להמציא עותק מכתב ההגנה למבקש היות ואין הפניות אליו ולכן לא נדרש להוציאו לצד השני.

המשיב דוחה את טענות המבקש לסילוק התביעה בהעדר קשר בין התביעה המקורית לתביעה שכנגד שכן לטענתו אין הכרח שתהיה זהות בין בעלי הדין בשתי התביעות. המשיב דוחה בנוסף את טענת המבקש לסילוק התביעה בהעדר יריבות בין האחרון למשיב 2 שכן לדבריו הנו רשאי לתבוע סעדים שונים מנתבעים שונים. כן דוחה המשיב את טענות המבקש לכך שסכומי התביעה והתביעה שכנגד שונים כן שאין בסיס להפרדת הדיון.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מהסיבות הבאות:

בהתאם להוראת תקנה 54(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 חלה על המשיב חובה להמציא לבעלי דין שאינם בעלי דין בתביעה המקורית את כתב ההגנה ,ככל שכתב התביעה שכנגד מפנה לנימוקים שפורטו בו. מעיון בטיעוני הצדדים עולה כי אין בכתב התביעה שכנגד הפניות לכתב ההגנה , מכאן שהמשיב איננו מחויב בכך ולכן כתב התביעה שכנגד יישאר על כנו.

באשר לבקשת המבקש לסילוק התביעה על הסף מהטעם כי אין קשר בין הנטען כנגד המבקש והתביעה שכנגד כנגד נתבע שכנגד 2 כך שאין עילת תביעה מטעם המשיב כנגד נתבע שכנגד 2 ואין כל יריבות בניהם. לאחר שעיינתי בהוראת תקנות 100-101 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מצאתי כי אין בטענות עילה לסילוק התביעה שכנגד על הסף.

המבקש יישא בהוצאות המשיב בסך 1000 ₪.

ניתנה היום, כ"ג שבט תשע"ו, 02 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.