ת"א 52593-10-14 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ

הרקע לתביעה וטענות הצדדים

1.בפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים שנגרמו לרכב שהיה מבוטח על ידי התובעת (להלן: "רכב התובעת") ולרכב נתבע 2 (להלן: "הנתבע") שהיה מבוטח על ידי נתבעת 1 בתאונה שארעה ביניהם ביום 28.03.14 בצומת, אותה חצה רכב התובעת בנסיעה ישר מכיוון דרום לצפון, והנתבע שהגיע מהכיוון הנגדי פנה שמאלה וחצה את נתיב הנסיעה של רכב התובעת. התביעה הועמדה על סך של 90,480 ₪ והתביעה שכנגד על סך של 16,913 ₪.

2.כל אחד מהנהגים טען כי נכנס לצומת במופע אור ירוק והנהג השני נכנס לצומת במופע אור אדום.

3.נהג רכב התובעת ציין בעדותו כי כ-60 מ' לפני הצומת הוא עבר מנתיב הנסיעה הימני לשמאלי כדי לעקוף את כלי הרכב שביקשו לפנות בצומת ימינה. מיד כשעבר לנתיב השמאלי הוא הבחין במופע אור ירוק ברמזור. כשהתקרב לצומת הבחין ברמזור המתייחס לאלו המבקשים לפנות שמאלה כשהוא מתחלף לאדום, אך הוא המשיך להתבונן באור הירוק לנוסעים ישר בהתאם לכיוון נסיעתו. הוא נכנס אל הצומת ולפתע ראה את רכב הנתבע נכנס אל הצומת מהכיוון הנגדי. הוא הספיק לצעוק לאשתו שנסעה עמו, לבלום ולסובב את ההגה ימינה, אך לא היה בכך כדי למנוע את התאונה. בחקירתו הנגדית ציין כי נסע להופעה אך לדבריו הוא לא מיהר כיוון שנותר זמן רב עד תחילתה.

4.עוד בחקירתו הנגדית נדרש נהג רכב התובעת לתוכנית הרמזורים שצורפה לחוות דעת בוחן התאונות מטעם הנתבעת ולפיה בניגוד לעדותו, הנוסעים ישר והנוסעים שמאלה מכיוון נסיעת רכב התובעת מקבלים מופע אור אדום באותו מועד. הוא השיב כי לאחר התאונה שב אל הצומת פעמיים ביחד עם גיסו ובחן את הרמזורים שבצומת מכיוון נסיעתו. בדיקתו העלתה שישנם 3 מצבים: האחד, בו הנוסעים ישר והפונים שמאלה מקבלים אור ירוק ולאחר מכן אור אדום ביחד. השני, בו רק לנוסעים ישר מתקבל אור ירוק בעוד בפנייה שמאלה נותר אור אדום. השלישי, בו הנוסעים ישר ושמאלה מקבלים אור ירוק בבת אחת אך האור האדום לממשיכים ישר מתקבל רק בחלוף כ-15 שניות מהמועד בו הפונים שמאלה מקבלים אור אדום וזה המצב שפעל בזמן התאונה. יצוין, כי כבר בהודעה שמסר במשטרה יומיים לאחר התאונה ובטרם ביצעה את הבדיקות האמורות, ציין נהג רכב התובעת כי יש פער של כ-20 שניות מהתחלפות הרמזור לאדום לפונים שמאלה לבין התחלפות הרמזור לאדום לנוסעים ישר.

5.בתמיכה לגרסתו הצטיידה התובעת עם גרסת אשת נהג רכב התובעת שנסעה עמו במועד התאונה והיא ציינה בעדותה כי בעלה נכנס לצומת באור ירוק. כן ציינה כי לפתע שמעה את בעלה צועק ומטה את הרכב ימינה ואז ארעה התאונה.

6.מנגד, הנתבע ציין בעדותו כי הגיע לצומת ועמד באור אדום כ-30 שניות. רק לאחר שהתחלף הרמזור לאור ירוק הוא נכנס לצומת בנסיעה איטית של כ-15-10 קמ"ש ולפתע רכב התובעת פגע בו. הוא אישר כי לאחר התאונה התקשר לאחיו וכיוון אותו להגיע למקום התאונה, אך לא זכר שהגיע למקום שוטר או ששוטר כלשהו דיבר עמו. הוא ציין כי אמנם לא איבד את ההכרה אך היה מסוחרר ומבולבל ופונה מהמקום באמבולנס.

7.הנתבעים הצטיידו גם עם חוות דעתו של חוקר התאונה מר דורון פת. לאחר שבחן את הפרוגרמה שפעלה בצומת במועד התאונה, הגיע מר פת למסקנה שהממצאים תומכים באפשרות כי נהג רכב התובעת ביצע "מחטף רמזור". זאת לדבריו, מפני שלאחר סיום האור הירוק בכיוון נסיעתו של רכב התובעת, התקבל אור ירוק לפונים שמאלה מכיוון נסיעתו של הנתבע בתלות בדרישה מגלאי, וכאמור הנתבע העיד כי עמד באור אדום כחצי דקה בטרם שנכנס לצומת. כן ציין כי הממצאים שוללים את האפשרות שהנתבע הוא זה שביצע את "מחטף הרמזור", מפני שלאחר שמסתיים האור הירוק בכיוון נסיעתו של הנתבע לא מתקבל אור ירוק בכיוון נסיעתו של רכב התובעת. המומחה גם התייחס לאפשרות לפיה הנתבע טעה ב"רמזור שכן". לדבריו, לרמזור לפניו עמד הנתבע אכן קיים "רמזור שכן" הוא הרמזור המתייחס לנוסעים ישר מכיוון נסיעת הנתבע, ואולם האפשרות שהתקבל אור ירוק בכיוון נסיעתו של רכב התובעת יחד עם מופע אור הירוק ברמזור השכן לנוסעים ישר, תיתכן רק במקרה בו לא תהיה דרישה לפי גלאי לפונים שמאלה, הן מכיוון נסיעת רכב התובעת והן מכיוון נסיעת רכב הנתבע. ההסתברות להתקיימות מצב זה לפי טענת המומחה היא אפסית, אם בכלל. מסקנתו בחוות הדעת הייתה כי קיימת סבירות גבוהה שנהג רכב התובעת נכנס לצומת במופע אור אדום.

8.בחקירתו הנגדית של המומחה עלה כי הוא פנה לחברה האחראית על הפעלת הרמזורים וקיבל ממנה אך את החלקים מתוכנית הרמזורים של הצומת הרלוונטיים למועד התאונה. כל שאר החלקים לא נתקבלו אצלו. לאחר שב"כ התובעת הציג בפניו את מלוא התוכנית, הוא אישר כי במקום קיימת תכנית גל ירוק, אך לשיטתו היא אינה רלוונטית. בסופו של יום הוא אישר כי האפשרות להתקיימות טעות ב"רמזור שכן" מצדו של הנתבע, אפשרית לא רק במקרה אותו ציין בחוות הדעת, אלא גם במקרה בו קיימת דרישה לפי גלאי לפונים שמאלה מכיוון נסיעת רכב התובעת אך לא למבקשים לפנות שמאלה מהכיוון הנגדי. ואולם לדבריו, אפשרות זו, נוכח עדות נהג רכב התובעת שלא הבחין ברכב הפונה שמאלה כי אם רק ברמזור המתחלף לאדום, הסתברותה אפסית.

9.המומחה גם נדרש בעדותו לקביעתו אודות "מחטף רמזור" שביצע נהג רכב התובעת. בסופו של יום הוא אישר כי ככל שהנהג רכב התובעת נכנס לצומת באור אדום, היה זה כ-9-7 שניות לאחר שהאור התחלף לאדום. הוא גם אישר כי בהתאם לנתונים מחקריים למעלה מ-90% מ"גניבות הרמזור" מתרחשות כאשר רכב נכנס לצומת באור אדום כ-5-4 שניות לאחר התחלפות האור לאדום ומספר המקרים בהם נהג נכנס עם הרכב כ-5 שניות לאחר התחלפות האור לאדום הוא כ- 5% מסך מקרי "גניבת הרמזור". שיעור הנכנסים לצומת כ-9-7 שניות לאחר התחלפות האור לאדום קטן מ-5%. מאידך, ההסתברות לטעות של הנתבע ב"רמזור שכן" בנתוני הרמזורים בצומת היא כ- 4%.

דיון והכרעה

10.ראשית יצוין כי קיים קושי של ממש להסתמך על מסקנתו של המומחה אחר שהתברר כי לא כל החומר הרלוונטי למועד התאונה עמד בפניו. כך, למשל עלה מתוך החומר הנוסף שהוצג בפני המומחה, כי בניגוד למסקנתו בחוות הדעת כי האפשרות לטעות של הנתבע ב"רמזור שכן" קיימת רק במקרה בו לא מתקבלת דרישה בשני נתיבי הנסיעה שמאלה (מכיוון נסיעת רכב התובעת ומכיוון נסיעת הנתבע), נתגלה כי קיימת אפשרות כזו גם כאשר ישנה דרישה לפי גלאי לפונים שמאלה מכיוון נסיעת רכב התובעת ואין דרישה לפי גלאי לפונים שמאלה מכיוון נסיעת הנתבע. אכן, לדברי המומחה, אפשרות זו נוכח עדות נהג רכב התובעת שלא הבחין ברכב הפונה שמאלה כי אם רק ברמזור המתחלף לאדום, הסתברותה אפסית.

11.יתרה מזאת. המומחה הסכים בסופו של יום כי הסיכוי לביצוע "מחטף רמזור" על ידי נהג רכב התובעת, בכניסה לצומת כ-9-7 שניות לאחר התחלפות האור לאדום קטן מ-5%, וההסתברות לטעות של הנתבע ב"רמזור שכן" בנתוני הרמזורים בצומת היא כ-4%. למעשה, הוא אישר כי מצב של כניסה לצומת בחלוף כ-9-7 שניות מהרגע בו התחלף האור לאדום, מתרחק מהגדרת "מחטף רמזור".