חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 52582-05-15 מנגה יזמות בע"מ ואח' נ' וילה בר יזמות בע"מ ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית גת
52582-05-15
9.8.2016
בפני השופט:
אור אדם- סגן הנשיאה

- נגד -
מבקשים:
1. מנגה יזמות בע"מ
2. בר סטודנטים יזמות בע"מ
3. אוהד שנהר
4. יניב קיות מור בר אור

עו"ד מור בר אור
משיבים:
1. יוני אלוש
2. וילה בר יזמות בע"מ
3. רן שקד
4. רועי חדד

עו"ד אהוד ערב
החלטה
 
  1. המבקשים הגישו בקשה זו למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים, בהתאם לתקנה 116 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984.

  2. מהות הדרישה היא לקבל חשבוניות ותעודות משלוח של ספקים, שיהיה בהם כדי להעיד על מהות התשלום. המבקשים טענו, כי נדרשו לשלם המחאות בגין הוצאות אגאדיר, מכוח הסכם הפשרה, ועל מנת לבסס את הטענה כי אין מדובר בהוצאות שהיה על המבקשים לשלמן בהתאם להסכם הפשרה, נדרש הפירוט של כל תשלום ותשלום. בתמיכה לטענתם צרפו המבקשים חלקי תמלילי שיחות, מהן עולה לכאורה כי מדובר בהוצאות שהוצאו לאחר הסכם הפשרה.

  3. המשיבים התנגדו לבקשה. לטענתם אין במסמכים המבוקשים כדי לסייע למבקשים, שכן מעיון במסמכי הנהלת החשבונות, לא ניתן ללמוד מתי נכתב ונחתם כל שיק. נטען כי סכומי השיק אינם במחלוקת, ובמסמכים המבוקשים אין דבר בעל ערך שיש בו כדי להוסיף לסוגיה שבמחלוקת, האם השיקים נכתבו לאחר הסכם הפשרה ובגין התקופה שלאחריו, אם לאו. לחלופין נטען, להשתק פלוגתא מכוח החלטת בית המשפט המחוזי בעניין. לאחר שהערעור לבית המשפט העליון נמחק, הרי שהחלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לבזיון בית המשפט שהגישו המשיבים, היא החלטה חלוטה ואין לאפשר למבקשים לסתור אותה. סופיות הדיון מחייבת איפוא למנוע מהמבקשים לטעון מחדש טענות שנטענו בערכאה אחרת, ונקבעו בהן החלטות.

  4. המבקשים בתשובתם, שבו וטענו לרלוונטיות של החומר המבוקש, גם אם תתקבל טענת המשיבים כי העסק נרכש AS IS, שכן גם לפי טענה פרשנית זו, יש חשיבות אם הוצאו הוצאות בגין תקופה שלאחר ההסכם והיפרדות העסקים. כך לדוגמה, נטען כי השוואה של תשלומים לחשבוניות המאוחרות להסכם, עשויה לחזק את טענת המבקשים. כן נטען כי הדבר עולה אפילו מדו"חות רו"ח מטעם המשיבים. באשר לטענת השתק הפלוגתא, נטען כי בית המשפט המחוזי במפורש הותיר את האפשרות להתחשבנות, אם יתברר כי המבקשים שילמו הוצאות המשיבים לאחר הסכם הפשרה.

     

    ההכרעה

  5. בית המשפט העליון דן לאחרונה בסוגייה של גילוי מסמכים ספציפיים במסגרת עניין אריה את עופר (רע"א 8181/15 אריה את עופר עבודות בניה נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (31.1.2016)). באותו עניין נדונה החלטה של בית המשפט המחוזי, לפיה אין מדובר במסמכים רלוונטיים ליריעת המחלוקת. בית המשפט העליון שב והזכיר את המגמה הרחבה כדלקמן: "... אכן, תנאי הסף לגילויו של מסמך הוא הרלבנטיות שלו להליך; אולם מקובלנו כי תנאי סף זה יפורש באופן ליברלי, מתוך הכרה בכך שנקודת המוצא היא גילוי מרבי, הנובעת מתפיסה של הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת... ... משכך, די בכך שמבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות להליך, על מנת לצלוח תנאי סף זה. הדבר נובע, בין היתר, מכך שגילוי המסמכים מתבצע בשלבים המקדמיים של המשפט, כאשר שאלות מרכזיות שבעובדה עדיין מצויות במחלוקת או נתונות באי-בהירות...." (שם, פסקה 10 לפסה"ד, והפסיקה המאוזכרת שם. יצויין כי בסופו של דבר נדחתה הדרישה לעיון לגבי חלק מהמסמכים משיקולי הכבדה בין השאר כיוון שמדובר במסמכים הנוגעים לצדדים שלישיים).

  6. בענייננו, עיון בכתבי הטענות מלמד, כי המחלוקת בין הצדדים, נוגעת לשני עניינים: ראשית לעניין פרשנות הסכם הפשרה, שנית לעניין חשבונאי, אם הוציאו המשיבים סכומי כסף על חשבון המבקשים בניגוד להסכם הפשרה. שתי הסוגיות שבמחלוקת משליכות האחת על רעותה, ולכן הוצע לצדדים בעבר להגיע להסכמה דיונית, להכרעה בסוגיה הפרשנית על יסוד מסמכים וטענות בכתב, ללא שמיעת ראיות, אלא שבסופו של דבר, ההסדר לא צלח עקב חזרת המבקשים מההסדר. במסגרת פסק הדין, יהיה איפוא על בית המשפט להכריע בשתי הסוגיות בצוותא. לפיכך, גם אם המסמכים רלוונטיים רק בהתאם לאחת הפרשנויות (ואינני קובע זאת), גם אז בשלב הנוכחי לא ניתן לטעון להעדר רלוונטיות של המסמכים, בהתאם למגמה המרחיבה שתוארה לעיל.

  7. המשיבים לא טענו להכבדה יתרה בהמצאת המסמכים, ולא לפרטיות הספקים בהם מדובר. המשיבים למעשה לא חלקו בתגובתם על כך שהמסמכים הם רלוונטיים למחלוקת, אלא רק טענו כי מעצם טיבם של המסמכים המבוקשים, לא ניתן יהיה למצוא במסמכים אלה ראיות לטובת המבקשים, שכן לא ניתן לדעת מעיון בשיק כלשהוא, מתי הוא נכתב ובגין איזו תקופה ניתן.

  8. טענתם של המשיבים סתורה מתוך עצמה, שכן מבלי לאפשר למבקשים עיון בחומר עצמו, לא ניתן לדעת בבירור אם יש ממש בטענת המשיבים כי החומר איננו מסייע למבקשים. המבקשים הביאו בתגובתם דוגמה לאופן שבאמצעותו יבקשו הם להוכיח את טענתם מתוך המסמכים הספציפיים המבוקשים, על דרך של השוואה בין חשבונית של ספק, בה אולי מצויינת תקופה, לשיק שניתן בגין אותה חשבונית. אכן לא מדובר בדרך חדה ופשוטה, וייתכן שבחלק מהמסמכים, אולי אף ברובם או בכולם, לא מצויינים מועדים המסייעים לבירור המחלוקת - אולם אין בקושי זה כדי למנוע מהמבקשים את העיון במסמכים רלוונטיים, שכן בהתאם להלכת אריה את עופר שצוטטה לעיל, רלוונטיות נבחנת באופן רחב וליבראלי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>