ת"א 52535-02-12 חממי ואח' נ' אוסטרובסקי ואח'

מה היקף חבותם של הנתבעים, ערבים להסכם שכירות לנכס בו הופעלה מסעדה, לחוב שנותר בגין הפעלת המסעדה?

רקע, בעלי הדין וטענות הצדדים

1.התובעים הינם בעלי נכס מסחרי הנמצא בגוש 1220, חלקה 61 בשדרות התעשייה באשקלון (להלן: המושכר). הנתבע 1, מנהל הנתבעת 2 (להלן: החברה) ובעליה עד לסוף שנת 2008, התקשר באמצעות החברה בהסכמי שכירות עם התובעים והפעיל במושכר מסעדה. הנתבעת הינה אמו של הנתבע 1. הנתבעת 4 שימשה כאחת ממורשות החתימה בחברה וכבעליה במועדים בהם הנתבע 1 פנה לפשיטת רגל. הנתבעת 5 שימשה כמנהלת חשבונות של החברה. הנתבעת 7 עבדה במסעדה וניהלה אותה מחודש מאי 2008 ועד לחודש יוני 2009. הנתבע 6 הוא בנה של הנתבעת 7.

2.ביום 13.03.06 חתם הנתבע 1 על הסכם שכירות להשכרת המושכר מהתובעים למטרת ניהול מסעדה. תקופת השכירות נקבעה לחמש שנים מיום 16.04.06 ועד ליום 15.04.11 (להלן: ההסכם הראשון). במועד זה חתמה הנתבעת 3 וערבה נוספת בשם נקטין ורוניקה על כתב ערבות למילוי התחייבות הנתבע 1. הנתבעת 3 חתמה בנוסף על הסכם לפיו ימושכנו וישועבדו לטובת התובעים זכויותיה בדירה ברח' אייר 10/1 באשקלון להבטחת ערבותה בהתאם להסכם השכירות ולשם כך סוכם בנוסף כי תירשם הערת אזהרה לטובתם בלשכת רישום המקרקעין. עוד הוסכם כי אם הנתבעת 3 תשלם לתובעים סך של 8937$ או תמציא בידם ערבות בנקאית בסכום זה, הערת האזהרה תימחק.

ביום 20.11.06 נחתם בין התובעים לבין הנתבעת 2 הסכם שכירות חלופי להסכם הראשון, להשכרת המושכר (להלן: ההסכם השני או ההסכם), לתקופה בת ארבע שנים וחמישה חודשים (16.11.06- 15.04.11). להסכם זה צורף כתב ערבות עליו חתמו הנתבעים 1,3 ו - 4 כערבים.

ביום 01.05.08 חתמו התובעים והחברה על תוספת להסכם השכירות (להלן: ההסכם השלישי) במסגרתו הופחתו דמי השכירות לחברה. על כתב הערבות שצורף להסכם זה חתמו הנתבעים 1,2, 6 ו - 7 כערבים. הנתבעת 4 חתמה על כתב הערבות בצירוף חותמת החברה ומתחת לחתימה נרשמו פרטיה האישיים כערב 3.

לטענת התובעים, החברה שילמה תשלומים לא רציפים של דמי שכירות עד ליום 7.5.09. לאחר שהחברה הפסיקה לשלם ועזבה את המושכר, נערך ביום 14.12.09 הסכם נוסף, בין התובעים לבין הנתבעים 1,2 ו - 3 (להלן: ההסכם האחרון או הסדר החוב), אשר כונה ע"י התובעים "ההסכם הקובע". על הסכם זה חתם הנתבע 1 בלבד. הסכם זה הסדיר את חובה של החברה לתובעים באופן שהוסכם כי החוב בגין השכירות עד ליום 14.12.09 הינו 250,000 ₪ בצירוף מע"מ. נקבע לצרכי פשרה כי יועמד החוב על סכום של 186,400 ₪ כולל מע"מ, אשר ישולם ב- 50 תשלומים שווים. הוסכם כי במידה ושלא תעמוד הנתבעת בהסדר, יועמד סכום החוב המלא בסך 250,000 ₪ לפירעון מיידי.

השאלות שבמחלוקת

3.המחלוקת בין הצדדים סבה סביב שלוש שאלות עיקריות. האחת, שאלת אחריותם של הנתבעים להתחייבויותיה של החברה. מחלוקת זו נוגעת להיקף הערבות של כל נתבע והשלכות הליך פשיטת הרגל של הנתבעים 1 ו – 3 על חבותם. השנייה, גובה החוב והשלישית נוגעת לאחריות הנתבעים לנזק הנטען בנכס.

לטענת התובעים, החברה לא עמדה בהתחייבותה בהסכם האחרון ועל כן יש לחייבה לשלם את מלוא החוב המוסכם בתוספת הצמדה וריבית חריגה ממועד עריכת ההסכם. סכום המגיע לסך של 407,776 ₪ נכון למועד הגשת התביעה. נטען כי יתר הנתבעים ערבים לתשלומי השכירות ועל כן יש לחייבם ביחד ולחוד בתשלום החוב.